המ"ש 7636-11-25

תקציר

בסדר, להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס אך ורק על המידע שסופק: **ניתוח משפטי של החלטת בית משפט השלום לתעבורה בחיפה (ה"ש 7636-11-25)** **עובדות המקרה:** המבקש, מר באסל פלאח, מבקש להאריך את המועד להגשת בקשה להישפט בגין עבירת תנועה (שימוש בטלפון נייד) שבוצעה לכאורה ביום 15/03/2021. המועד האחרון לתשלום הדוח או להגשת בקשה להישפט חל ביום 11/08/2021. הבקשה להארכת מועד הוגשה ביום 16/11/2025, למעלה מ-4 שנים לאחר המועד האחרון. **טענות המבקש:** 1. **אי קבלת הדוח:** המבקש טוען כי מעולם לא קיבל את הודעת תשלום הקנס בדואר. 2. **תשלום שלא בידיעתו:** המבקש טוען כי הדוח שולם, אך זאת במסגרת הליכי גבייה, ללא ידיעתו. 3. **סתירה בטענות:** בית המשפט מציין סתירה בטענות המבקש: מצד אחד, נטען שלא קיבל את הדוח, ומצד שני, נטען שקיבל את הדוח ומיד פנה להגיש בקשה להישפט, אך לא עקב אחר הטיפול בבקשה בשל תקופת הקורונה. **טענות המשיבה (מדינת ישראל):** 1. **שליחת דבר הדואר:** המשיבה טוענת כי דבר הדואר נשלח לכתובתו הרשומה של המבקש ביום 15/12/2021. 2. **תשלום הדוח:** הדוח שולם ביום 15/12/2021, ותשלום זה מהווה הודאה בביצוע העבירה. 3. **הגשת הבקשה לאחר דרישת אמצעי תיקון:** המשיבה מציינת כי המבקש הגיש את הבקשה לאחר שנפסל על ידי משרד הרישוי והתבקש לבצע אמצעי תיקון. 4. **טענות כלליות:** התצהירים שהוגשו על ידי המבקש נחשבים כלליים. **עקרונות משפטיים וחידושים בפסיקה הרלוונטית:** 1. **סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (חסד"פ):** הסעיף מאפשר לבית המשפט להאריך את המועד להגשת בקשה להישפט במקרים בהם קיימת סיבה מוצדקת לכך שהמבקש לא הגיש את הבקשה במועד, וכן שהבקשה להארכת מועד הוגשה בסמוך לאחר הסרת המניעה, או שאם לא תינתן הארכה, ייגרם למבקש עיוות דין (כפי שצוין בהפניה ל רע"פ 5801/22 אברהם ללוש). 2. **הארכת מועד לאחר תשלום הדוח – כלל וסייג:** הפסיקה קובעת באופן עקבי כי הארכת מועד להישפט לאחר תשלום הקנס אינה אפשרית, אלא במקרים חריגים ויוצאי דופן. מקרה חריג כזה הוא כאשר אדם לא ידע ולא יכול היה לדעת על קיומו של אישום תלוי נגדו (כפי שהודגש בהפניות ל רע"פ 2096/07 צפורה כוכבי, רע"פ 8927/07 אבו עסב, רע"פ 7839/08 קורנפלד, רע"פ 9540/08 עופר מוסברג). 3. **בית המשפט אינו מחויב לברר את נסיבות תשלום הדוח:** הפסיקה קבעה באופן חד משמעי כי בית המשפט אינו נדרש לחקור מי שילם את הקנס (בין אם המבקש עצמו, אחר מטעמו, בידיעתו או בניגוד לידיעתו) (כפי שצוין בהפניות ל רע"פ 2600/22 דורון חתן ו רע"פ 7928/21 בועז יאיר חי ג'ינו). 4. **חזקת ידיעה והשלכות תשלום הדוח על טענות אי-קבלת הדוח:** מרגע שהדוח שולם, אין להיזקק לטענות בדבר אי-קבלת הדוח. תשלום הדוח מהווה חזקת ידיעה שהמבקש היה מודע לדוח לכל המאוחר במועד התשלום. קביעה זו מתייחסת גם למקרים בהם אין אישור מסירה (כפי שהודגש בהפניות ל רע"פ 2342/21 ענאיה שדיד, עפ"ת (מחוזי חיפה) 10673-03-21 הורביץ, רע"פ 2600/22 דורון חתן, ועפ"ת (מחוזי חיפה) 26275-08-22 גת). 5. **טענת כפירה אינה מצדיקה בהכרח הארכת מועד:** עצם קיומה של טענת כפירה בעבירה אינה מהווה כשלעצמה עילה להארכת מועד להישפט, ובפרט לאחר שהקנס שולם. הפסיקה אף קבעה כי גם קיומו של תצהיר בו אחר מודה בנהיגה אינו מצדיק מתן אורכה לאחר תשלום הקנס (כפי שהודגש בהפניות ל רע"פ 1773/04 אלעוברה, עפ"ת (י-ם) 31903-11-23 זאהדה, וכן לדברי השופט בולוס בעפ"ת 51857-11-18 חמדאן). 6. **חשד לתכלית פסולה בהגשת בקשה מאוחרת:** הגשת בקשה להארכת מועד להישפט שנים לאחר תשלום הדוח, ובפרט לאחר שהמבקש נדרש לבצע אמצעי תיקון, מעלה חשד כי הבקשה הוגשה על מנת להתחמק מאמצעי התיקון ולא בשל רצון אמיתי לקיים הליך הוכחות. הפסיקה מזהה כי בקשות מסוג זה, המוגשות לאחר קבלת הודעה ממשרד הרישוי בדבר צבירת נקודות או נקיטה באמצעי תיקון, עלולות להיות נגועות בחשד לתכלית פסולה (כפי שהודגש בהפניה לדברי השופט בולוס בעפ"ת 51587-11-18 אחמד חמדאן, וההפניה ל רע"פ 2754/12 פול ביסמוט). 7. **הסייגים המחמירים להארכת מועד לאחר תשלום:** בית המשפט מדגיש כי הארכת מועד להישפט לאחר תשלום הדוח אפשרית אך ורק במקרים חריגים ביותר, כגון מקרים בהם המבקש לא ידע ולא יכול היה לדעת על הדוח, או במקרים של מחלה קשה שדחקה הצידה את הטיפול בדוח (כפי שצוין בהפניה לעפ"ת (חי') 40444-10-18 פטאל פנינה). המקרה הנוכחי אינו עומד ברף גבוה זה. **ניתוח היישום של העקרונות המשפטיים במקרה הנדון:** בית המשפט, על בסיס הפסיקה המושרשת, דוחה את בקשת המבקש. ההחלטה מתבססת על מספר עקרונות מרכזיים: * **תשלום הדוח כמחסום להארכת מועד:** תשלום הדוח מהווה, בדרך כלל, סוף פסוק מבחינת האפשרות להישפט. הפסיקה מציבה רף גבוה ביותר להוכחת נסיבות חריגות המצדיקות התעלמות מעובדה זו. * **הסתירות בטענות המבקש:** בית המשפט מצביע על חוסר עקביות בטענות המבקש, מה שמחליש את אמינותן. * **השיהוי המשמעותי בהגשת הבקשה:** ההגשה חלפה למעלה מ-4 שנים מהמועד האחרון, ולאחר שהמבקש נדרש לביצוע אמצעי תיקון, מה שמבסס את החשד לתכלית פסולה. * **אי-קיום החריגים המותרים:** המקרה אינו נופל בגדר החריגים המצומצמים שהפסיקה מכירה בהם לצורך הארכת מועד לאחר תשלום (כגון חוסר ידיעה מוחלט). * **התעלמות מהיבטים פרוצדורליים:** בית המשפט אינו רואה לנכון להיכנס לבירור נסיבות התשלום או לעומק טענות אי-המסירה, לאור העובדה שהדוח שולם. **חידושים או דגשים בפסק הדין:** פסק הדין אינו מציג חידושים משפטיים מהותיים, אלא מדגיש ומיישם באופן עקבי את הפסיקה הקיימת והמושרשת בנושא הארכת מועד להישפט לאחר תשלום דוח. ההדגשות העיקריות הן: * **החשיבות הקונסטיטוטיבית של תשלום הקנס:** הפסיקה מחזקת את המעמד של תשלום הקנס כנקודת סיום להליך, אלא אם מתקיימים חריגים קיצוניים. * **הקפדנות על כללי הפרוצדורה:** הדגש על כך שבית המשפט אינו מחויב לברר נסיבות תשלום הדוח, והסתמכות על חזקת הידיעה הנוצרת עם התשלום. * **התמודדות עם טקטיקות משפטיות מאוחרות:** בית המשפט מביע ספקנות כלפי בקשות להארכת מועד המוגשות שנים לאחר מעשה, ובפרט כאשר הן באות על רקע דרישות לביצוע אמצעי תיקון. **מסקנה:** בית המשפט דחה את הבקשה להארכת מועד להישפט, בהתבסס על סעיף 230 לחסד"פ והפסיקה הנוהגת, אשר אוסרת הארכת מועד לאחר תשלום הקנס, אלא בנסיבות חריגות ביותר שלא הוכחו במקרה זה. השיהוי המשמעותי, הסתירות בטענות המבקש, והגשת הבקשה לאחר שננקטו צעדי אכיפה מצד משרד הרישוי, תרמו להחלטה.