ת"א 23664-04-19

תקציר

בית המשפט מצא כי מהתובע, קבלן שביצע עבודות חיפוי עבור הנתבעת, נמנעה האפשרות לבצע תיקונים בעבודה על ידי הנתבעת. עוד קבע בית המשפט כי טענת התובעת כי לנתבעת לא נגרם כל נזק בשל העבודה הפגומה לכאורה אינה מבוססת. על פי חוק החוזים המתקשרים, המזמין נדרש להודיע לקבלן על כל ליקוי ולתת לו הזדמנות לתקן אותו, דבר שהנתבע לא עשה. החוק גם קובע כי הלקוח יכול לנכות את סכום הפגם משכר טרחת הקבלן. המחלוקת העיקרית הייתה על יתרת התמורה בגין עבודות חיפוי הפנים, אותן טענה התובעת כי השלימה אך הנתבעת סירבה לשלם עבורן בשל ליקויים נטענים. בית המשפט מינה מומחה שמצא כי העבודה אכן פגומה וזקוקה לתיקונים יסודיים. מאחר שעלות התיקונים הייתה זהה בקירוב ליתרה שלא שולמה, קבע בית המשפט כי התובעת לא חייבת תשלומים נוספים עבור חיפוי הפנים. לגבי החיפוי החיצוני קיבל בית המשפט את ממצאי המומחה לפיהם מרבית הליקויים נגרמו כתוצאה מעבודות אבן לקויות שביצעה הנתבעת, וניכה רק 2,000 ₪ בגין תיקונים קלים מיתרת 24,811 ₪ המגיעה לתובע. בסך הכל חויבה הנתבעת לשלם לתובע סך של 26,689 ₪, כולל הפרשי הצמדה וריבית, בגין עבודות חיפוי החוץ. התביעה שכנגד שהוגשה על ידי הנתבעת נדחתה, שכן בית המשפט מצא כי הנתבעת מנעה מהתובע את האפשרות לתקן את העבודה ולא שיתפה פעולה בחיסול חשבונות. הנתבע חויב לשלם לתובע 15,000 ₪ שכר טרחת עורך דין.