ת"פ 36139-03-10

תקציר

הנאשם היה מעורב בתאונת דרכים ברעננה, בה התנגש רכבו של גרי אלכסנדר ברכבו והביא למותו של אלכסנדר שבוע לאחר מכן. כתב האישום מייחס לנאשם הריגה, גרימת תאונת דרכים עם חבלה גופנית ונהיגה בשכרות. נקודות המחלוקת העיקריות היו האם הנאשם נהג בגילופין, האם נהג עייף, האם נסע באור אדום בצומת והאם התקיימו יסודות ההריגה. התביעה הצליחה להוכיח מעבר לכל ספק סביר כי הנאשם נהג תחת השפעת אלכוהול, עם רמת אלכוהול בדם של לפחות 123 מ"ג/100 מ"ל, כמעט פי שלושה מהמותר בחוק. הדבר נקבע באמצעות בדיקת דם שנערכה שעתיים לאחר התאונה, למרות ניסיונותיו של הנאשם לערער את התוצאות. בית המשפט מצא את עדותם של עדי התביעה, בהם הולך רגל שהיה במקום, כאמינה. גרסתו של הולך הרגל, יחד עם תוכנית הרמזור, אישרו כי הנאשם נסע באור אדום בצומת. עדותו של הנאשם לא הייתה עקבית ומלאת סתירות, דבר המצביע על ניסיון להטעות את בית המשפט. טענותיו בדבר עייפות ותשישות, וטענתו כי נח ברכבו לפני התאונה, לא היו אמינות. הראיות הראו כי נהיגתו הפזיזה של הנאשם, בעודו שיכור ועייף, גרמה למותו של גארי אלכסנדר. כמו כן הוכח היסוד הנפשי של הריגה. בית המשפט הניח את פזיזותו של הנאשם, בהתחשב בשכרותו מרצון ובתוצאות מעשיו. ניסיונו של הנאשם להפריך חזקה זו נכשל, ובית המשפט הרשיע אותו בהריגה, גרימת חבלה גופנית ונהיגה בשכרות. פסק דין זה ניתן בנוכחות הצדדים ביום 12.6.2011.