ת"פ 49177-02-24

תקציר

הנאשם הורשע בחבלה חמורה בנסיבות מחמירות וביקש לגזור עליו 12 חודשי מאסר. השופט בחן את הסדר הטיעון וקבע כי העונש סביר והולם. הפשע הפר ערכים חברתיים של בריאות, שלמות הגוף, בטיחות ושלווה, אך נסיבות האירוע נלקחו בחשבון. הנאשם לא היה המסית לאלימות ופעל לאחר שהותקף על ידי הקורבן, שפגע בו בחפץ חד. השופט התייחס למקרים קודמים כדי לקבוע עונש הולם, תוך התחשבות בגורמים כגון המניע, התכנון, אופי האלימות והנזק שנגרם. בעוד הנאשם הטיח קופסה על ראשו של הקורבן, השופט ראה בכך נסיבה מקלה שהנאשם לא המשיך לתקוף את הקורבן. השופט התחשב גם בעברו הפלילי הנקי של הנאשם, בהודאתו, בחרטה ובזמן שכבר שהה במעצר או במעצר בית. בסופו של דבר נגזרו על הנאשם 35 ימי מאסר בפועל (שכבר ריצה), ארבעה חודשי מאסר על תנאי, חודשיים על תנאי וקנס בסך 3,000 שקל. השופט הדגיש את חשיבות ההרתעה בעבירות אלימות, אך לא הטיל פיצוי על הנאשם, בהתחשב בחלקו של הקורבן באירוע. גזר הדין נועד לאזן בין שיקולים שונים לבין נסיבותיו הייחודיות של המקרה.