תא"מ 29187-05-12

תקציר

פסק הדין מצא כי הנתבעת, מדינת ישראל, התרשלה כלפי התובעים בשני מובנים מרכזיים. ראשית, המדינה כשלה ביישום חוק הזכות לקבורה אזרחית, דבר שהביא למחסור בבתי עלמין לקבורה אזרחית ברחבי הארץ, מרוחקים במידה סבירה זה מזה כמתחייב בחוק. שנית, המשרד לשירותי דת לא סיפק לציבור מידע חיוני על זכויות הקבורה האזרחית, והותיר משפחות במצוקה נפשית לנווט בתהליך מורכב זה ללא ליווי מתאים. חוסר המידע ומיקומי בתי הקברות המוגבלים הובילו את התובעים לשלם עבור הקבורה האזרחית של יקיריהם, כאשר המדינה הייתה אמורה לספק שירות זה בחינם. בית המשפט מצא כי התקיימו יסודות הרשלנות: למדינה הייתה חובת זהירות כלפי התובעים, היא הפרה חובה זו ברשלנות רבתי, ורשלנות זו גרמה לתובעים נזק – התשלום המיותר עבור הקבורה. עוד קבע בית המשפט כי קיים קשר סיבתי בין רשלנות המדינה לבין הנזק שנגרם לתובעים. בנוסף, פסק הדין מצא את המדינה אשמה בהפרת חובתה החקוקה הקבועה בחוק הזכות לקבורה אזרחית חלופית ובתקנות שהותקנו בעקבותיו. החוק מטיל חובות על המשרד לשירותי דת להקים בתי עלמין אזרחיים ולהבטיח גישה שווה אליהם לזכאים. בית המשפט קבע כי מחדלי המשרד היוו הפרה של חובה חקוקה זו, וגרמו לתובעים נזק. לסיכום, נפסק לתובעים פיצוי מהמדינה בגין ההפסדים הכספיים שנגרמו להם עקב עוולות המדינה. המדינה חויבה לשלם לכל תובע סכומים נקובים, בצירוף ריבית, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.