ע"א 7175/16

תקציר

פסק הדין המדובר הוא תוצאה של ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה להעביר תיק לשופט אחר בשל משוא פנים פוטנציאלי. השופט המקורי, השופט ק' סעב, החליט לפסול את עצמו לאחר שהתברר כי אחד מעורכי הדין שייצגו את המשיבים הוא בן דודו, והתיק קיבל תפנית שהפכה את תפקידו של הלקוח של בן הדוד למשמעותי יותר. מערכת יחסים זו, אף שהיא רחוקה, עלולה להיתפס כניגוד עניינים, המעורר חשש אובייקטיבי למשוא פנים, במיוחד לאור העובדה שעורך הדין המדובר לא היה דמות שולית בתיק. המערער טען, כי פסילתו העצמית של השופט הייתה שגויה, שכן תפקידו של עורך הדין היה תמיד שולי, ולפיכך היה על השופט ק' סעב להמשיך ולנהל את התיק. עוד טענו כי היה על עורך הדין לבקש רשות לייצג את מרשו, אך המשיבים טוענים מנגד כי היה על המערער להתנגד לייצוג זה קודם לכן. בסופו של דבר, החליטה ערכאת הערעור שלא להתערב בהחלטתו של השופט ק' סעב, מתוך סברה כי יש לכבד את תחושותיו בדבר חוסר הנאותות בהמשך הדיון בתיק. בית המשפט הדגיש כי אמון הציבור במערכת המשפט הוא שיקול מרכזי בתיקי פסילה וכי יש להחיל סטנדרט אובייקטיבי של חשש למשוא פנים. מאחר שהתיק כבר הועבר לשופט אחר, ושמיעת הראיות נקבעה למועד מאוחר יותר, הגיעה ערכאת הערעור למסקנה כי אין כל פגיעה בקיום ההחלטה לפסול את השופט ק' סעב, ולפיכך הערעור נדחה.