ת"צ 36300-11-21

תקציר

השופט פותח בהתוויית המסגרת המשפטית לבחינת הסדר פשרה בתובענה ייצוגית, הטעונה את אישור בית המשפט לפי סעיפים 18 ו-19 לחוק התובענות הייצוגיות. זאת, כדי לטפל בבעיה הייצוגית, ולהבטיח כי הסדר הפשרה יהיה ראוי, הוגן וסביר עבור חברי הקבוצה. לאחר מכן בוחן השופט את הבקשה לאישור הפשרה ואת הערות הגורמים המקצועיים בנושא. הם מוצאים כי הסדר הפשרה הוא ברובו ראוי וסביר, ויש לאשר אותו בשינויים מסוימים. ראשית, השופט מאשר את מילוי הדרישות לתובענות ייצוגיות בבקשה, ומתוארות עילות התביעה, הסעדים הנתבעים ועיקרי הסדר הפשרה. באשר ליתרונות של הסדר הפשרה לעומת המשך התביעה הייצוגית, השופט מכיר בסיכונים ובקשיים עבור שני הצדדים, אך בסופו של דבר מוצא את תנאי הפשרה הוגנים, במיוחד לאור חוסר הוודאות בהמשך המשפט. השופט מאשר את מנגנון הפיצוי של חברי הקבוצה ואת השינויים הרגולטוריים העתידיים המוצעים בהסדר הפשרה. הם גם מחליטים שלא למנות בודק, שכן המידע המפורט שנמסר מצדיק הימנעות מהסיבוך והעיכוב שהדבר יגרום. לאחר מכן עובר השופט להעריך את התגמול ושכר הטרחה המומלץ למבקשים ולעורכי דינם, ומאשר את הסכומים המוצעים כסבירים ביחס להטבה שנוצרה. לבסוף, השופט מורה על מימוש הסדר הפשרה, לרבות פרסום הודעה לציבור, וקובע לוח זמנים לדיווח המשיב על ביצועו. המשיב פטור גם מתשלום חלקו השני של האגרה, בשל ההסדר בשלב מוקדם ויתרונותיו המשפטיים לחיסכון בזמן.