עב"ל 1061/04

תקציר

אביו של ילד שנפגע קשה ערער על החלטת המוסד לביטוח לאומי לאשר תשלום גמלת ילד נכה רק מיולי 1998 - שנה לפני מועד הגשת תביעתו. האב מילא את הניירת הנדרשת בשנת 1997, אך בחר שלא להגיש אותה באותה עת. לדברי השופטת, תביעת האב להטבות הקשורה לילד הזקוק להשגחה מתמדת, ולכן הדין החל הגביל את הקצבאות המשתלמות לאלה שבתוך שנה מיום הגשת התביעה. החלטה זו התבססה על סעיף 222 לחוק הביטוח הלאומי, אשר השופט קבע כי הוא גובר על ההוראה הכללית הנוגעת לגמלאות הקבועות בסעיף 296. לפיכך, קביעתו של המוסד כי המערערת זכאית להטבות רק מחודש יולי 1998 ואילך הייתה כדין. עוד קבע השופט כי החלטתו המודעת של האב שלא להגיש את תביעתו בשנת 1997 משמעה כי מועד הגשת התביעה בפועל היה בשנת 1999, וכי לא ניתן היה לצפות מהמוסד לאשר הטבות טרם הגשת התביעה. יתר על כן, השופט מצא כי חקיקת המשנה המגבילה את התקופה שבה ניתן לתבוע הטבות היא בסמכותו של המנסח ואינה בלתי סבירה. מטעמים אלה, בין היתר, נדחה הערעור.