ת"א 1860/07

תקציר

השופט במקרה זה החליט לדחות בקשה לפסול מומחה שחוות דעתו הוגשה באיחור ניכר. חוות הדעת של המומחה, שכללה התייחסות למסמך ספציפי, הוגשה בשנת 2004, אך המבקש טען נקודה זו רק שנים לאחר מכן. השופט מציין כי מדובר בחריגה וכי המבקש חקר בעבר את המומחה חקירה נגדית מבלי להעלות כל חשש. כמו כן, השופט קובע כי המומחה פעל בתום לב וכי אי סדרים כלשהם אינם מהווים עיוות דין, שכן חוות דעתו של המומחה אינה מחייבת ובית המשפט יכול לייחס לה כל משקל שימצא לנכון. השופט מתייחס גם לפגמים נוספים לכאורה בחוות הדעת שהעלה המבקש, כגון טענות למשוא פנים והיעדר התייחסות להחמרה פוטנציאלית, ומוצא אותם בלתי מבוססים. ככלל, השופט מגיע למסקנה כי אין עילה לפסול את המומחה או למנות מומחה חדש, ולכן הבקשה נדחית. המבקש חויב בהוצאות עורכי הדין של המשיבים, אשר נקבעו על סך של 2,000 ₪ בתוספת מע"מ.