פש"ר 6105/09

תקציר

המנהלים המיוחדים לנכסיו של מרדכי יונה עתרו לבית המשפט בבקשה להצהיר כי החייב הוא בעל מחצית מזכויות הבעלות בבית מגורים בירושלים. הבית, שנבנה על חלקת אדמה הרשומה על שם אמו המנוחה של המשיב, היה מאוכלס על ידי החייב ואשתו במשך למעלה מ-40 שנה. המשיבים טענו כי האם העניקה את הבית במתנה לאישה, ולכן אין לחייב כל טענה כלפיו. השופטים פסקו לטובת המנהלים המיוחדים, וקיבלו את טענתם כי הנסיבות מצביעות על כך שהבית נבנה עבור בני הזוג וכי הם התגוררו בו כבעלים שנים רבות. השופטים הסכימו גם עם טענת המנהלים המיוחדים כי גם אם הבית ניתן במקור במתנה לאישה, הרי שחייהם המשותפים של בני הזוג ואופיו של הנכס כמקום מגוריהם פירושם שהוא הפך לרכוש משותף. זאת ועוד, רישום המקרקעין על שם האם לא שיקף את מצב הזכויות, מה גם שהבית עצמו מעולם לא היה רשום. לפיכך קבעו השופטים כי מחצית מזכויות הבעלות בבית המגורים שייכות לעיזבון החייב.