עב"ל 22400-08-14

תקציר

נדון ערעור על דחיית תביעת המערערת להכיר בתאונה שאירעה ביום 8.6.2011 כפגיעה בעבודה. המערער, דובר עיריית נשר, טען כי טיול שארגן והשתתף בו היה חלק מחובותיו בעבודה, במטרה לקדם חזון תיירותי לעיר. עם זאת, בית המשפט המחוזי דחה את תביעתו, בנימוק של חוסר עקביות בגרסתו לאירועים ולראיות. הערעור נסב בעיקרו סביב קביעותיו העובדתיות של בית המשפט המחוזי. המערער טען כי בית המשפט התעלם או לא שקל די הצורך את העדויות והראיות התומכות בטענתו. עם זאת, בית המשפט לערעורים החליט שלא להתערב בממצאי בית הדין המחוזי, שכן הם התבססו על עדויות וראיות מהימנות. בית המשפט מצא כי גרסתו של המערער מכילה סתירות, כגון מטרת הטיול והקשר שלו לעבודתו. בנוסף, היעדר צילומים וידיעות חדשותיות אודות הסיור, כמו גם השיהוי בהגשת התביעה להכרה, תמכו במסקנתו של בית המשפט המחוזי כי הטיול היה אישי ואינו קשור לעבודתו של המערער. הרישום הממוחשב ביומן המתעד את הטיול נמצא כולל גם פעילויות הקשורות לעבודה ופעילויות פרטיות, מה שמקטין את משמעותו כראיה. זאת ועוד, בית המשפט ייחס חשיבות רבה לגרסתו הראשונית של המערער לאירועים, שצוינה בטופס התביעה שהוגש למוסד לביטוח לאומי, אשר שונה מעדויותיו המאוחרות. היעדר ראיות תומכות לטענת המערער, לצד העדויות הסותרות, הביאו את בית המשפט לקבל את החלטת בית המשפט המחוזי. לפיכך, הערעור נדחה, ופסק הדין המקורי נותר על כנו.