תר"מ 7/26

תקציר

בסעיף 8 להחלטה, השופטת מציינת את החלטתו האחרונה של השופט יצחק עמית בערעור אזרחי 2/25 עיריית טירת הכרמל ואח' נ' סיעת הילה שלם ואח', אשר חידדה את המסגרת הנורמטיבית הרלוונטית לתעמולת בחירות אסורה בפלטפורמות חדשות. השופטת מדגישה את המעבר מה"כיכר העיר" הפיזית ל"כיכר העיר הוירטואלית" ברשתות החברתיות, תוך ציטוט נרחב מדברי השופט עמית בנוגע לשימוש שעושות הרשויות המקומיות בפלטפורמות אלו, הן לצרכי תקשורת שוטפת עם התושבים והן לצרכים אישיים של נבחרי ציבור. בסעיף 9, השופטת חוזרת על "מבחן התכלית הדומיננטית" כפי שהוגדר בפסיקה, הקובע כי פרסום מהווה תעמולת בחירות כאשר תכליתו העיקרית היא להשפיע על הבוחר בבואו להחליט על אופן הצבעתו, ואין לו תכלית דומיננטית אחרת (כגון אינפורמטיבית, חדשותית או אמנותית). בסעיף 10, השופטת מפרטת את מבחני המשנה שפותחו בפסיקה לאורך השנים לצורך יישום מבחן התכלית הדומיננטית. מבחנים אלו כוללים: מועד הפרסום וקרבתו לבחירות, זהות יוזם הפרסום, היותו פרסום שגרתי או ייחודי, קיומה של תכלית אחרת שאינה תעמולתית, זהות המפרסם והקשר בין הישגי הרשות לשם נבחר ציבור מכהן, היקף הפרסום ועלותו, ואמינותו ודיוקו. השופטת מדגישה כי יש לנקוט בגישה מחמירה שתצמצם ככל הניתן שימוש במשאבים ציבוריים לתעמולה, ובמקרים גבוליים עדיף להגביל שימוש בנכסים ציבוריים. כמו כן, הודגש כי יש ליישם את המבחנים בהתאם לנסיבות הייחודיות לכל מקרה, כאשר המסגרת הנורמטיבית נובעת משיקולי מדיניות משפטית של הבטחת בחירות חופשיות והוגנות ומניעת בזבוז משאבי ציבור. **החידוש המשפטי המרכזי בהחלטה זו, בהתבסס על הפסיקה שהובאה, הוא היישום של העקרונות הללו בהקשר הדיגיטלי החדש של "כיכר העיר הוירטואלית" ברשתות החברתיות.** ההחלטה מבליטה את האתגרים שבהבחנה בין תעמולה אסורה לבין שימוש לגיטימי בפלטפורמות דיגיטליות לצרכים ציבוריים, תוך התייחסות ספציפית לשימוש בפייסבוק ובניוזלטר. **ההחלטה מבחינה בין פרסומים שונים:** * **פרסומים בפייסבוק (סעיפים 11-12):** השופטת קובעת כי ברוב המקרים, הפרסומים בפייסבוק, על אף שיש בהם אזכור של ראש המועצה, אינם עולים לכדי תעמולה אסורה. היא מדגישה את חשיבות בחינת הפרסום במכלול, תוך התייחסות להוצאת דברים מהקשרם. היא מצאה כי חלק מהפרסומים הם בעלי ערך חדשותי ברור, והאזכור של ראש המועצה היה מידתי. היא מזכירה את עיקרון "הכמות עושה את האיכות", וקובעת כי גם אם היה ניתן להמעיט מעט באזכורים, אין לראות בכך תעמולה אסורה במכלול. * **פרסומים בניוזלטר (סעיף 13):** כאן השופטת נוקטת בגישה שונה. היא קובעת כי הפרסומים בניוזלטר אכן מהווים תעמולה אסורה, וזאת בשל השימוש המרובה, התוכני והצורני, בשמו, בתמונתו ובמעורבותו של ראש המועצה, ללא הצדקה של ערך חדשותי או ענייני. השופטת מתבססת על החלטה קודמת שקבעה כי הניוזלטר יכיל הודעות מהרשות בלבד, ללא דברי ראש המועצה בגוף ראשון וללא תמונתו. המשיבים, לטענתה, הפרו החלטה זו. * **הרשאת ניהול למשתמש האישי של ראש המועצה בפייסבוק (סעיפים 14-16):** השופטת מקבלת את העתירה גם בהקשר זה. היא קובעת כי הרשאת ניהול למשתמש האישי של ראש המועצה בדף הפייסבוק של המועצה אינה עומדת במבחני המשנה, ומהווה פירצה לשימוש במשאבים ציבוריים לצורכי תעמולה. היא דוחה את טענת המועצה לחיסכון בעלויות, וקובעת כי ניהול הדף צריך להיעשות על ידי עובדי הרשות באופן מנותק מראש המועצה, ובמיוחד מניהול הקשור לבחירות. **מבחינת הסעד, ההחלטה קבעה:** * **קבלת העתירה במלואה בנוגע לניוזלטר:** הוראה לחדול לאלתר מכריכת שמו, תוארו, תמונתו ודבריו של ראש המועצה בפרסומי המועצה בניוזלטר, וכן איסור על פרסום תמונותיו וייחוס פעולותיו לו מעתה ואילך. * **קבלת העתירה בנוגע להרשאת ניהול המשתמש האישי:** הוראה להימנע לאלתר מלאפשר למשתמש האישי של ראש המועצה הרשאות ניהול בדף הפייסבוק של המועצה. * **דחיית העתירה בנוגע לפרסומים בדף הפייסבוק:** בדומה להחלטה הקודמת, פרסומים אלו לא נמצאו תעמולה אסורה. **הוצאות משפט:** הוטלו הוצאות משפט בסך 10,000 ש"ח לחובת המועצה וראש המועצה באופן אישי, בשל הפרת החלטה קודמת. **דגשים משפטיים נוספים:** * **התפתחות הפסיקה:** ההחלטה מדגימה את ההתפתחות המשפטית בהתמודדות עם תעמולת בחירות בעידן הדיגיטלי, תוך יישום עקרונות קיימים על פלטפורמות חדשות. * **חשיבות ההקשר והמכלול:** הדגש על בחינת הפרסומים במכלול, ולא רק קטעים מתוכם, הוא עקרון מרכזי בהגנה מפני הוצאת דברים מהקשרם. * **הפרת החלטה קודמת:** התייחסות לחומרת ההפרה של החלטה קודמת, במיוחד בנוגע לניוזלטר, והשפעתה על ההכרעה ועל הטלת ההוצאות. * **תפקיד הייעוץ המשפטי:** ציטוט דברי השופט עמית מדגיש את חשיבות פנייה לייעוץ משפטי על מנת להימנע מהפרות דין. * **מדיניות משפטית:** ההחלטה מבססת את עמדתה על שיקולי מדיניות משפטית רחבים של הבטחת בחירות הוגנות ודמוקרטיות ומניעת בזבוז משאבים ציבוריים.