בר"מ 867/06

תקציר

פסק הדין מתמקד בפרשנותם ויישומם של סעיפים 325 ו-326 לפקודת העיריות בדבר חובתם של בעלי נכסים להודיע לרשויות המקומיות על שינויים בהחזקת הנכסים כדי להימנע מהמשך חבות בארנונה. בית המשפט מדגיש כי העירייה מסתמכת על הודעות בכתב מבעלי הנכסים לצורך עדכון רישומי הארנונה, ובכך פוטרת את העירייה מהמשימה הממצה של אימות עצמאי של שינויים בהחזקת נכסים. אחריות זו מוטלת על בעל הנכס היוצא – שיש לו אינטרס להודיע לעירייה כדי למנוע חבויות מס נוספות. בית המשפט מאשר כי אי ציות מביא להמשך החבות. עם זאת, השופט דנציגר דן בתפקיד ההגינות, ומציע כי במקרים נדירים שבהם העירייה מודעת לשינויים באמצעים שאינם ההודעה שנקבעה – כגון חובות משמעותיים שלא שולמו או נכסי ציבור ידועים – אל לרשות המקומית להמשיך ולחייב באופן עיוור את המחזיק הקודם. השופטת פרוקצ'יה טוענת מנגד כי חובה אקטיבית זו אינה צריכה לגבור על האחריות הסטטוטורית, ושומרת על החובה המוטלת על המחזיק להודיע על שינויים. השופטת ארבל מסכימה עם התוצאה אך מדגישה כי ידיעה בפועל של העירייה עשויה, במקרים מסוימים, להוות תחליף להודעה פורמלית. מפסק הדין עולה כי בעוד שהנטל מוטל ברובו על המחזיק בנכס, ייתכנו נסיבות יוצאות דופן שבהן ההגינות והסבירות עשויות לחייב עיריות לנקוט בפעולה אם יש להן ידיעה מהותית על שינויי החזקה. עם זאת, מקרים אלה נחשבים חריגים, תוך שמירה על הדגש הסטטוטורי על חובת ההודעה של המחזיק בעירייה.