ת"א 17000-08-22

תקציר

התובע, נהג מיניבוס עצמאי, תבע פיצויים לאחר תאונה. בית המשפט פסק לו פיצוי בסך 324,054 ש"ח. פסק הדין הביא בחשבון את נכותו התפקודית, אובדן השתכרות בעבר ובעתיד, סיוע של צדדים שלישיים בעבר ובעתיד, הוצאות רפואיות, כאב וסבל וסוגיית הניכוי הרעיוני. בית המשפט הכיר בנכות התפקודית של התובע, שנגרמה כתוצאה מהתאונה, אך קבע כי אין בה כדי להצדיק חריגה מנכותו הרפואית. שיעור הנכות התפקודית נקבע בשיעור זהה לשיעור הנכות הרפואית שלו. הפסדי ההשתכרות הקודמים של התובע נקבעו על 35,000 ש"ח, והפסדי ההשתכרות העתידיים הוערכו בעולם ב-237,532 ש"ח, בהתבסס על שכרו לפני התאונה ויתרת שנות עבודתו. התובע לא הביא ראיות לזכויות פנסיוניות או זכויות סוציאליות, ולכן בית המשפט לא פסק לטובתו בנקודה זו. בית המשפט פסק לו 10,000 ש"ח עבור סיוע צד ג', מתוך הכרה בכך שהוא נזקק לעזרה מוגברת לאחר התאונה. הוצאות רפואיות ונסיעות, בעבר ובעתיד, נקבעו על 10,000 IL, וכאב וסבל נקבעו על 31,522 IL. עוד קבע בית הדין כי התאונה לא הוכרה כתאונת עבודה, ולכן לא ייעשה ניכוי רעיוני. בסך הכל נפסקו לתובע 324,054 ש"ח, שישולמו על ידי הנתבע בתוך 30 יום, כולל הפרשי ריבית והצמדה. כמו כן חויב הנתבע לשלם לתובע שכר טרחת עורך דין.