ת"א 59215-10-21

תקציר

בית המשפט בחן היטב את הטענות שהוצגו על ידי הצדדים והגיע למסקנה כי יש להורות לחברה המשיבה להעמיד פיקדון לתשלום הוצאות, אך בסכום נמוך מהמבוקש. החלטה זו מתבססת על הוראות סעיף 353א לחוק החברות, החל על תובעים שהם חברות בע"מ. הסעיף קובע כי חברות בע"מ נדרשות בדרך כלל להפקיד ערבות בגין הוצאות, למעט אם הן יכולות להוכיח יכולת לשלם את הוצאות הנתבע אם יוכרע נגדן התיק או אם קיימות נסיבות המצדיקות לפטור אותן מדרישה זו. במקרה דנן, החברה המשיבה לא סיפקה ראיות מספיקות ליכולתה הפיננסית מעבר לרישום נכסיה. בנוסף, היעדר תיעוד תומך, כגון דפי בנק ופרטי מסגרות אשראי, פוגע בהערכה מלאה של מצבה הפיננסי. זאת ועוד, אין די בהצעתו של המשיב כי בעליו יישא אישית בהוצאות ללא תצהיר בשבועה וראיות ליכולתו הכלכלית. בית המשפט, בהפעילו את שיקול דעתו, שוקל גם את סיכויי ההתדיינות ואת מורכבות התיק. על אף שנראה כי טענת המבקשים מוצדקת, בית המשפט אינו מוצא כי מדובר במקרה מורכב מדי. עם זאת, בשל מעמדה של המשיבה כחברה בע"מ, חל העיקרון של דרישת פיקדון להוצאות. לפיכך, בית המשפט מורה למשיב להעמיד פיקדון בסך 150,000 ₪ בתוך 20 יום, המהווה תנאי מוקדם להמשך ההליך המשפטי. לפיכך הבקשה מתקבלת באופן חלקי. בית המשפט נמנע מלפסוק בטענות אחרות ואינו פוסק הוצאות למי מהצדדים בקשר לבקשה זו.