ת"א 1037/04

תקציר

משפחת דוידוביץ' וקבלן נוסף היו מעורבים במשפט אזרחי בנוגע לתשלומי שיפוץ הבית. המשפחה טענה כי שילמה לקבלן 246,250 שקל, ואילו הקבלן טען כי שילם רק 150,000 שקל. המשפחה ביקשה לדחות את תביעת הקבלן ליתרת 96,250 השקלים מכמה טעמים, בהם טענות לזיוף ומרמה. עם זאת, השופט לא קיבל טענות אלה, וציין כי הנטל הראייתי בגין טענות פליליות אלה לא התקיים. השופט דחה גם את טענות המשפחה בדבר אי מתן מענה לשאלות מסוימות והצגת מסמכים ספציפיים. קודם לכן קבע בית המשפט כי התשלום המוסכם עבור כל העבודות יעמוד על 225 אלף שקל, והקבלן אישר כי קיבל רק 150 אלף שקל. לאחר בחינת חומר הראיות, פסק השופט לטובת הקבלן והורה למשפחת דוידוביץ' לשלם את יתרת 75 אלף השקלים, בתוספת ריבית ושכר טרחת עורך דין. סכום זה היה אמור להיות משולם בתוך 30 יום; אחרת, הוא יצבור עוד הפרשי ריבית והצמדה. ההחלטה התקבלה על סמך הראיות שהובאו בפניה, כאשר השופט ציין כי אין בטענות המשפחה הוכחות מספיקות לתשלום, במיוחד בכל הנוגע לעסקאות במזומן ותלושי צ'קים. פסק דין זה מצטרף לפסק הדין הקודם מיום 22.10.2008 וניתן בהיעדרם של שני הצדדים.