עת"מ 1529/07

תקציר

השופטת, מיכל רובינשטיין, קבעה כי יש לדחות את העתירה משני טעמים עיקריים. ראשית, חל שיהוי משמעותי של עד שנתיים וחצי בהגשת העתירה, בניגוד לתקנות בתי המשפט לעניינים מנהליים. העותר לא סיפק כל הסבר משכנע לעיכוב זה. שנית, על פי חוק הרשויות המקומיות, היה על העותר להפנות את טענותיו למינהל הארנונה ולוועדת הערר, שכן בסמכותן לדון בתביעתו של בעל הנכס. בית המשפט גם לא קיבל את טענת העותר כי חתימתו על הסכם השכירות זויפה, שכן העותר לא הביא ראיות מספיקות. השופט הדגיש כי דרך הפעולה הראויה הייתה להגיש תביעה אזרחית נגד בעל הנכס. בנוסף, הצביעה השופטת על ליקויים מסוימים בהתנהלות המשיב, לרבות הימנעותה מלצרף מסמכים רלוונטיים למכתב התשובה ולהודיע רשמית לעותרת על החלטתה. עם זאת, שיקולים טכניים אלה לא שינו את פסק הדין כדי לדחות את העתירה. העותר חויב לשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 30,000 ₪ בתוספת מע"מ.