ע"א 60/87

תקציר

המערער, שנפגע בתאונת דרכים בגיל חמש, ערער לבית המשפט העליון על הפיצויים שנפסקו על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים, בטענה כי החישובים היו פגומים. בית המשפט העליון קבע כי לא יתערב בחישוביו של בית משפט קמא, שכן הם היו מבוססים היטב, והראיות תמכו במסקנות. עם זאת, שני שינויים נעשו לטובת המערערת. ראשית, הפיצוי בגין כאב וסבל היה אמור להיות כרוך בריבית בשיעור של 4% מיום התאונה ועד למתן פסק הדין. שנית, חישוב הפסד השתכרות עתידית היה אמור להתבסס על גיל פרישה של 65 שנים, בהתאם לחוק גיל פרישה שווה לעובדות ולעובדות שנחקק לאחרונה. גיל הפרישה לנשים נקבע בעבר על 60 שנה. בית המשפט העליון נימק החלטה זו בכך שמאחר שקביעת הפיצוי בגין הפסד השתכרות עתידי התבססה על השערות, ראוי היה לבחון את החקיקה החדשה, המשקפת מגמה משתנה של גיל פרישה שווה לגברים ולנשים. בסיכומו של דבר, הערעור נדחה ברובו, והמשיבים חויבו לשלם את הוצאותיו של המערער. השופט ד' לוין והשופט י' מלץ הסכימו עם פסק הדין.