ה"פ 2623/08

תקציר

שתי תביעות אלה לפסק דין הצהרתי הוגשו על ידי אישה לשעבר נגד בעלה לשעבר ואחרת על ידי אחיה נגד אותו בעל. שני התובעים ביקשו להצהיר על עצמם כבעלים החוקיים של נכסים אשר נרשמו באופן רשמי על שם בעלה לשעבר של הנתבעת. בשני המקרים טענו התובעים כי הגיעו להסכמות עם הנתבע לרכישת הנכסים ממנו אך לא השלימו את ההליכים הפורמליים של רישום הנכסים על שמם בשל שעבודים על הנכסים הקשורים לנושי הנתבע. הנתבע השני, נושה אחד כזה, טען כי ההסכמים בין התובעים לנתבע הם עסקאות תרמית וכי זכויותיו כנושה גוברות. בית המשפט פסק לטובת שני התובעים. במקרה הראשון, בו עסקה גרושתו של התובע, קבע בית המשפט כי הסכם המכר בינה לבין הנתבע תקף ולא תרמית גרידא, כפי שטען הנתבע השני. עוד מצא בית המשפט כי זכויותיה השוויוניות של התובעת הנובעות מהסכם המכר קדמו לרישום העיקול של הנתבע השני על הנכס. לפיכך, זכויותיו של התובע גברו על אלה של הנתבע השני. גם במקרה השני, בו היה מעורב האח התובע, מצא בית המשפט כי ההסכם בין התובע לנתבע, אשר ביטל הסכם מתנה קודם, היה תקף ולא תרמית גרידא. בית המשפט קבע, כי נסיבות מקרה זה מהוות חריג לכלל לפיו זכויותיו של נושה גוברות על זכויותיו של נושה. ציפיותיו של התובע והסתמכותו על ההסכם עם הנתבע, יחד עם העובדה שהנכס נרכש מכספו, הביאו לכך שזכויותיו גברו על אלה של הנתבע השני. לשני התובעים נפסקו הוצאות בסך 10,000 ₪ + מע"מ כל אחד, ופסקי הדין חייבו רק את הצדדים המעורבים ישירות.