ת"צ 77574-12-20

תקציר

החלטת בית המשפט מתייחסת לבקשה לדחיית תביעה ייצוגית נגד חברה ומנהליה בשל התיישנות. המבקשים טענו כי החברה הציגה הצהרות מטעות בדוחות שונים בנוגע לאומדנים הכספיים של הפרויקט, וביקשו לאשר את התביעה כתובענה ייצוגית. המשיבים טענו כי חלפה תקופת ההתיישנות בת השנתיים לפי חוק ניירות ערך, ועל כן יש לדחות את התביעה. המבקשים טענו כי יש להאריך את תקופת ההתיישנות מכוח סעיפים 7 ו-8 לחוק ההתיישנות הכללי, שכן נודע להם על הפרטים המטעים רק באוקטובר 2020. בנוסף, טענו המבקשים, כי אותה סיטואציה עובדתית מקימה עילות תביעה לפי חוק ניירות ערך ודיני הנזיקין הכלליים, שחלה עליהם התיישנות של שבע שנים. בית המשפט פסק לטובת המבקשים, בקובעו כי תקופת ההתיישנות של חוק ניירות ערך אינה מייתרת את תקופת ההתיישנות הכללית. בית המשפט קבע כי ניתן להחיל את האחרון על הארכת תקופת ההתיישנות אם מתקיימות דרישות סעיפים 7 ו-8. בית המשפט מצא כי הקביעה האם העובדות המהוות את עילת התביעה הוסתרו מהמבקשים מחייבת הערכה אובייקטיבית, האפשרית בהקשר של תובענה ייצוגית. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי כאשר העובדות העומדות בבסיס טענות חוק ניירות ערך ותביעות הנזיקין הכלליות זהות, חלה תקופת ההתיישנות המקוצרת על שתיהן. החלטה זו מונעת את עקיפת תקופת ההתיישנות של חוק ניירות ערך ושומרת על האיזון שהוא מבקש להשיג. לפיכך, הבקשה לדחיית התביעה הייצוגית נדחתה, והמשיבים חויבו לשלם למבקשים הוצאות בסך 5,000 ₪.