ת"א 60231-10-20

תקציר

התיק בבית המשפט סובב סביב פירוק שותפות והוויכוח על רישום בית משותף. מתוארים העקרונות הנורמטיביים המסדירים הליך זה, תוך הדגשה כי לכל שותף הזכות ליזום פירוק שותפות וכי עדיפות לחלוקה בעין. השאלה העיקרית היא האם ניתן לרשום את הבית כבית משותף למרות חריגות בנייה. אף שקיימת פסיקה סותרת בסוגיה זו, השופט נמנע מהכרעה גורפת, שכן עמדת הוועדה המקומית בנוגע לאישור התכנית עדיין אינה ברורה. המומחה שמונה על ידי בית המשפט מעריך את ההפסד הפוטנציאלי הנובע מרישום הבית כבית משותף ומגיע למסקנה כי מדובר בכ-500,000 ₪. הנתבעים טוענים כי אין לראות בכך הפסד משמעותי, אלא רווח ידוע מראש. השופט מסכים, ומדגיש כי הזכות לפירוק שותפות אינה כרוכה בעסקאות נדל"ן מניבות. באיזון בין זכויותיהם של שני בני הזוג, פוסק השופט לטובת רישום הבית המשותף, מה גם שדירת המגורים של הנתבעים נמצאת במשפחתם מזה דורות. עוד מציינת השופטת כי מכירת הקרקע עשויה לחייב פינוי הדירה, דבר שאינו רצוי. לפיכך, בית המשפט מורה על רישום הבית המשותף, עם אפשרות לבחון מחדש החלטה זו אם הוועדה המקומית לא תאשר את התוכנית. לתובעים ניתנת ארכה עד ינואר 2025 להחליט אם הם עומדים בתביעתם; אחרת, הוא יידחה. בנוסף, נדרשים התובעים לכסות את הוצאות הנתבעים בסך 7,500 ₪.