ת"פ 55229-09-11

תקציר

הנאשם הודה בעבירה על סעיף 144(ב) לחוק העונשין בכך שהחזיק רובה M-16 מפורק ומחסנית בעת שנסע עם ילדיו. הנשק והמחסנית היו בשתי שקיות שהונחו מתחת למושב האחורי של הרכב. תסקיר המבחן פירט את עברו הקשה של הנאשם, חשיפתו המוקדמת לפשיעה והרשעות קודמות בעבירות אלימות ורכוש. עם זאת, הוא ציין גם את מאמצי השיקום שלו ואת עבודתו וחיי משפחתו. הנשק נרכש להגנה עצמית לאחר רצח אחיו. התביעה טענה לעונש חמור, תוך שימת דגש על חומרת עבירות הנשק ועברו הפלילי של הנאשם. הם ביקשו עונש מאסר בפועל, מאסר על תנאי וחילוט רכבו של הנאשם. ההגנה הדגישה כי הנשק נמצא מפורק וללא כדורים, ולא נשקפת ממנו סכנה מיידית. הם ייחסו את העבירה לטעות בשיקול הדעת, והדגישו את הטראומה שעבר הנאשם לאחר רצח אחיו ואת כוונתו לחזור ליפו. השופט הכיר בצורך להחמיר בענישה בעבירות נשק ובסכנה הפוטנציאלית הנשקפת מהחזקת הנשק על ידי הנאשם. הם איזנו זאת עם התקדמותו של הנאשם לקראת שיקום וקבלת אחריותו. בהתייחס לפסקי דין קודמים בעבירות דומות, גזר בית המשפט על הנאשם 20 חודשי מאסר בפועל, שבעה חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 5,000 ש"ח או 45 ימי מאסר במקום הקנס. השופט סירב להורות על חילוט הרכב, שכן הוא לא נחשב לחלק אינטגרלי מהעבירה. לנאשם ניתנה הזכות לערער על פסק הדין בבית המשפט העליון תוך 45 יום. פסק הדין ניתן בנוכחות הצדדים ביום 20.12.2011 והעתק ממנו נמסר לשירות המבחן.