רע"ב 3480/14

תקציר

גזר הדין המדובר קשור לערעור של אסיר המרצה עונש מאסר של 5 שנים ו-9 חודשים בגין עבירות הקשורות לגזענות ולאלימות. המבקשים, שייצגו את עצמם, ביקשו לערער על החלטות בית המשפט המחוזי מרכז לוד בנוגע לבקשותיהם לחופשה לחופשה ולהשתלבות בעבודה בתוך בית הסוהר. המשיב התנגד לבקשת החופשה של המבקש, בנימוק של חשש לבריחה ומידע חסוי הקשור למקרה. החלטות הערכאה הנמוכה יותר ניתנו ב-12.2.2014 וב-6.3.2013, ושתיהן דחו את בקשות העותר. בהחלטה מפברואר נקבע כי המידע החסוי, אף שהוא עדכני, אינו מצדיק דחייה מוחלטת של בקשת העותר לחופשה, והוצע לבחון מחדש את בקשותיו בתוך שישה חודשים. החלטת חודש מרץ חייבה את המשיב לבחון את זכאותו של העותר לטיפול בנטיות אלימות ולאחר מכן להעריך מחדש את פוטנציאל החופשה שלו בהתאם להתקדמות הטיפול האמור. טיעוני המבקשים בערעור התמקדו בישיבתה הצפויה של ועדת השחרורים ביולי 2014 ובצורך בהתנהגות טובה כדי להגדיל את סיכויי שחרורם. עוד טענו כי המשיב לא עבר כל טיפול בעבירות אלימות, דבר שגרם לעיוות דין במהלך הדיונים. כמו כן, טען המבקש כי אסירים אחרים בעלי עונשי מאסר ארוכים יותר ואמינות נמוכה יותר הורשו לעבוד, וביקש להשתלב בתעסוקה בתוך בית הסוהר. בתגובה נטען כי יש לדחות את הבקשה, שכן היא אינה מעוררת שאלות בעלות חשיבות משפטית או ציבורית בלבד וממוקדת אך ורק באינטרסים הפרטיים של המבקש. עוד ציינה השופטת, בהסכמתה עם התשובה, כי מוטב להשאיר את ההחלטות הנוגעות לחופשות ולהעסקה בתוך בתי הסוהר לשיקול דעתה של ההנהלה, ולהתערב רק כאשר יש הפעלה בלתי סבירה של שיקול הדעת האמור. מאחר שבית המשפט כבר התערב בכך שהורה למשיב לבחון מחדש את בקשות המבקש והמשיב הונחה לשקול אפשרויות טיפול נוספות, השופט לא ראה טעם בבקשה. לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחתה.