תמ"ש 27170/06

תקציר

פסק דין ארוך זה עוסק בשלוש תביעות שהגישו אישה ואם נגד בעלה ואבי שלושת ילדיהם. התביעה הראשונה היא למשמורת על ילדיהם בני 10 ו-8, השנייה היא למזונות, והשלישית היא תביעת רכוש לסעד. בני הזוג נישאו בשנת 1996 ונפרדו בשנת 2006. האישה ביקשה משמורת עיקרית על הילדים, ואילו הגבר ביקש משמורת משותפת. בית המשפט העניק לאב משמורת על הקטינים בימים שני וחמישי, כולל לינה, ובכל סוף שבוע שני, כאשר בשאר הזמן הילדים היו שוהים אצל אמם, מתוך אמונה שהדבר הוא טובת הקטינים. עוד פירטה השופטת את הגורמים המנחים את החלטת בית המשפט בתיקי משמורת, כגון שמירה על קשר תקין בין שני ההורים לקטינות, רצון הקטינים, יציבות והמשכיות בחייהם ורמת הסכסוך בין ההורים. לשני ההורים ניתנה אחריות הורית משותפת. באשר לתביעת הרכוש, ביקשה האישה פסק דין הצהרתי בדבר זכויותיה ברכוש שלטענתה הוא משותף, לרבות כספים וזכויות סוציאליות. הדירה בה התגוררו בני הזוג נרשמה על שם שני השמות ובית המשפט קבע כי היא רכוש משותף, למרות טענותיו של הגבר כי היא שייכת לו בלבד. האישה טענה גם לזכויות בכספים שהופקדו בחשבונו של הגבר, במכוניות הרשומות על שמם ובמחצית מהמוניטין ונכסי הקריירה של הגבר. השופט פסק לטובת האיש בעניין הכספים, וקבע כי הם אינם רכוש משותף, וכן פסק כי יש למכור את המכוניות ולחלק את התמורה כפי שהציע האיש. גם התביעה לנכסי שמו הטוב של האיש נדחתה. בתביעת המזונות ביקשה האישה מזונות ילדים וכן תשלום עבור חלק מהוצאותיה. השופט קבע תחילה כי האישה לא הייתה נאמנה לחובותיה הזוגיות, ולכן לא נשללו ממנה מזונות בעילות אלה. עוד הגיעו למסקנה כי הכנסתה של האישה מעבודתה מספיקה לכיסוי צרכיה וכי אין להתחשב בכושר השתכרותה לצורך קביעת מזונות. לאחר מכן התווה השופט את המסגרת הנורמטיבית לקביעת מזונות ילדים על בסיס הדין העברי. לאחר בחינת צרכי הקטינים ומצבם הכלכלי של שני ההורים, קבעה השופטת כי על האב לשלם 1,400 שקל בחודש עבור ילד אחד ו-1,700 שקל בחודש עבור כל אחד משני הילדים האחרים. השופטת פירטה גם כיצד ישתנו תשלומי המזונות עם הגיעם של הילדים לגיל 18 או סיום כיתה י"ב, וכיצד יטופלו הוצאות רפואיות וחריגות אחרות. ההחלטה פירטה גם את מועדי תחילת התשלומים, שיטתם והשלכותיהם על אי התשלום.