ע"פ 6162/11

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הערעור על העונש שהוטל על המערער. ערכאת הערעור מתערבת בחומרת העונש שנקבע על ידי בית המשפט הפרוצדורלי במקרים חריגים בלבד, ומקרה זה אינו אחד מהם. כל טעות שנעשתה בכתב האישום המתוקן ביחס לגזר הדין לא השפיעה על גזר הדין עצמו, שכן רק מעשה אחד של החזקה ונשיאה של נשק יוחס למערער. טענת ההגנה כי יש לזכות את המערער בשל העובדה שהנשק מעולם לא נתפס בידיו נדחית אף היא, שכן המונח "החזקה" בהקשר זה מתייחס לשליטה בנשק, שהייתה למערער בבירור בידיו. בית המשפט דוחה גם את הטענה כי יש לזכות את המערער מחמת אי ידיעת סוג הנשק, שכן יש די אינדיקציות למסוכנותו. בית המשפט המחוזי מוכר כמי ששקל את מכלול הנסיבות הנדרשות לגזר הדין ואיזן אותן כראוי. מוכרים חומרתן של עבירות נשק וחלקו של המערער בקידום קשירת קשר לסחר בנשק. העונשים אליהם התייחסה ההגנה במקרים דומים נבדלים, והעונש שהוטל על המערער אינו חריג. לבסוף, בית המשפט דוחה את טענת המערער כנגד שיעור הקנס שהוטל, ומפנה אותו לאפשרות לעתור לדחיית החוב או פריסתו.