ע"ע 38789-10-15

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הבקשה להארכת המועד להגשת ערעור. המבקשת לא סיפקה סיבה מיוחדת לעיכוב, שכן הניסיונות למצוא ייצוג משפטי לא היו בשליטתה, והמשיבה צפתה את סופיות ההתדיינות. יתר על כן, סיכויי הצלחת הערעור אינם גבוהים דיים כדי להצדיק את הארכת המועד. הבקשה הוגשה בעקבות פסק דין של ערכאה נמוכה יותר, שלא הצליח לבסס יחסי עבודה בין אדם שנפטר לבין קבוצת המשיבים. המנוח החזיק במניות הקבוצה באמצעות חברה מתווכת והיה דירקטור פעיל ללא שכר. בית המשפט מצא כי המנוח לא נוצל אלא פעל מרצונו מתוך אהדה עמוקה לקבוצה, ומעורבותו הרבה נבעה מתפקידו כחבר הנהלה וכבעלים. מחליפיו היו מנהלים בשכר, ובית המשפט ראה הבדל מהותי בין תפקידם של המנוחים לבין תפקידיהם. ממצאי הערכאה הנמוכה יותר היו מבוססים היטב ותאמו את הפסיקה, ואין סיכוי סביר להצלחת הערעור. לפיכך קבעה השופטת לאה גליקסמן כי אין הצדקה להאריך את המועד להגשת ערעור, במיוחד בהתחשב בציפייה של המשיב לסיום ההתדיינות. שני הצדדים יקבלו את פסק הדין, שניתן בהיעדר ייצוג לאף אחד מהצדדים.