ב"ל 5037-01-21

תקציר

לאחר ששקלו בכובד ראש את הטענות, העדויות והראיות שהוצגו על ידי הצדדים, הגיעו השופטים למסקנה כי התובעת, גב' יעקב, לא הצליחה להוכיח די הצורך קיומם של יחסי עבודה עם החברה שבבעלות בעלה בתקופה הנדונה. טענותיה של גב' יעקב בנוגע לשכרה – כי שולם כמקובל בענף וכמשולם לעובד שכיר – לא נתמכו בראיות משכנעות. השופטים הצביעו על מספר סתירות וחוסר עקביות בעדותה. כך למשל, תלושי השכר שהוצגו לא תאמו את העברות השכר בפועל לחשבון הבנק שלה, וגב' יעקב לא הצליחה לספק הסבר מניח את הדעת לפער זה. גם טענתה כי שולם לה שכר מסוים מתחילת העסקתה בינואר 2018 הייתה מוטלת בספק, שכן שכירים מקבלים בדרך כלל את שכרם הראשון בתחילת החודש העוקב. יתר על כן, השופטים מצאו כי התנהלותה הכלכלית של גב' יעקב דמתה להתנהלות של יחידה כלכלית משותפת עם בעלה, המנהלת את העסק המשפחתי, ולא לזו של עובד שכיר טיפוסי. השופטים הדגישו כי העברות השכר לחשבונה היו תלויות במצבו הכלכלי של בעלה ולא נבעו אך ורק מעבודתה כשכירה, התנהגות שאינה סבירה לעובדת שכירה. השופטים גם הטילו ספק באמינות טענותיה של גב' יעקב בנוגע להיקף שעות עבודתה, ומצאו אותן בלתי עקביות ולא קוהרנטיות. דו"חות הנוכחות שהוצגו לא תאמו את תצהירה, שם הצהירה כי עבדה כל יום בין השעות 6:30 בבוקר ל-15:00 אחר הצהריים. יתר על כן, גמישותה של העסקתה, שבה עבדה שעות או ימים מופחתים ועדיין קיבלה שכר זהה, הצביעה עוד על כך ששכרה אינו תלוי בהיקף עבודתה או בתפקידה. מעורבותה של גב' יעקב בניהול המסעדה, ובעיקר בקבלת החלטות בנושאים כספיים, היוותה אף היא גורם מפתח בהחלטת השופטים. מעדותה עלה כי הייתה מעורבת עמוקות בהיבטים הפיננסיים של העסק, לרבות החלטות הנוגעות להעסקתה ולשכרה, דבר המעיד יותר על בעלת עסק מאשר על שכירה. השופטים קיבלו את העובדה שהיא ניהלה את המטבח אך ציינו כי בעלה טיפל בהיבטים תפעוליים אחרים של המסעדה. הם ראו את עדותה של גב' קאשי מטעם ההגנה כקוהרנטית ועקבית, בהתבסס על חקירתה וחקירתם של גב' יעקב ובעלה במוסד לביטוח לאומי. ככלל, הגיעו השופטים למסקנה כי התנהלותה של גב' יעקב מלמדת כי היא מנהלת עסק עצמאי ולא שכירה. הראיות שהוצגו הובילו אותם למסקנה כי קיימת חלוקה מתחשבת של הכנסות והוצאות בתוך התא המשפחתי, דבר המצביע על מיזם כלכלי משותף. לפיכך, דחו השופטים את התביעה, והדגישו כי נטל ההוכחה מוטל על גב' יעקב, והיא לא הצליחה לבסס יחסי עבודה בתקופה הרלוונטית. משכך, קביעתה של הנתבעת כי גב' יעקב הייתה עובדת עצמאית וחישוב בסיס שכרה לגמלאות הביטוח הלאומי לאחר מכן נחשבו כדין.