תע"א 2549/08

תקציר

פסק דין זה עוסק בעשרה תובעים פלסטינים שעבדו עבור החברה הישראלית אבן בר בע"מ במפעל מוצרי האבן שלה באזור התעשייה מישור אדומים בגדה המערבית. התובעים מבקשים לקבל בחזרה תשלומים שונים המגיעים להם לכאורה על פי הדין הישראלי מכוח תקופות העסקתם ונסיבות הפסקתם, לרבות הפרשי שכר מינימום, פדיון חופשות, דמי הבראה, פיצויי פיטורים, דמי חגים, פיצויים בגין אי ביצוע הפרשות לפנסיה ודמי הודעה מוקדמת. על בית הדין לקבוע מהו הדין החל על חוזי העבודה, ובפרט האם מדובר בדין הישראלי או בדיני השטחים, וכן בתחולה רטרואקטיבית של פסק דין רלוונטי של בג"ץ (פסק דין "קו לעובד"). מחלוקות נוספות נוגעות לתחולת צו מפקד צבאי לעניין שכר מינימום, זכאותם של התובעים להטבות שונות מכוח צווי הרחבה, נסיבות פיטורם (האם פוטרו או התפטרו) וחבותו האישית של בעל השליטה בחברה, אייל יונה, לחובות החברה. מסקנת בית המשפט היא כי "דיני החוזה" הם הדין הישראלי, המבוססים על מספר גורמים: היעדר הסכם מפורש המפרט את הדין החל, זיקתו הטריטוריאלית של המפעל בתוך רשות מקומית ישראלית בשטחים הכבושים המתפקדת כ"מובלעת", זיקתו הכלכלית לישראל (החברה שילמה מיסים בישראל והיו לה בעלי מניות ועובדים ישראלים), ושיקולים נורמטיביים המעוגנים בעקרון השוויון. כמו כן, יש להחיל רטרואקטיבית את פסק דין קו לעובד על עניינם של התובעים. כתוצאה מכך, זכאים התובעים לתשלום שכר מינימום על פי החוק הישראלי וצו המפקד הצבאי החל. כמו כן, הם זכאים לפדיון חופשה והטבות על פי צווי הארכה, לרבות דמי הבראה ופיצוי בגין אי הפרשה לפנסיה (לתקופה משנת 2008 ואילך). עם זאת, תביעת התובעים לדמי חגים נדחית מחוסר ראיות מספיקות. בית הדין מקבל את טענת התובעים כי פוטרו מעבודתם ולכן זכאים לפיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת. חישובי תשלומים אלה יתבססו על הוראות חוק פיצויי פיטורים וחוק הודעה מוקדמת לפיטורים והתפטרות. תובעים שפוטרו ביום 14.4.2008 זכאים גם לשכר עבור 13 ו-14 באפריל. בית הדין דוחה את טענות התובעים להלנת שכר ולפיצויי פיטורים, שכן הוא מוצא כי מדובר במחלוקות בתום לב. לבסוף, אין עילה להטיל על אייל יונה אחריות אישית לחובות החברה. התביעות נגד אייל יונה נדחות, ואילו התביעות נגד אבן בר בע"מ מתקבלות באופן חלקי, כאשר לכל תובע נקבעו פיצויים כספיים ספציפיים, לרבות הפרשי שכר מינימום, פדיון חופשות, דמי הבראה, פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת ופיצוי בגין אי הפרשה לפנסיה. כמו כן חויבה החברה לשלם לכל תובע שכר טרחת עורך דין בסך 5,000 שקל.