מ"ת 1390-10-07

תקציר

השופט קבע כי קיימות די ראיות נגד המשיבים כדי להצדיק את מעצרם עד תום ההליכים. הראיות כללו האזנות סתר לשיחות טלפון, זיהוי קולי ושימוש בקודים והצפנה, שהצביעו על תחכום וידע מוקדם על סחר בסמים. לחלק מהמשיבים היה רישום פלילי קודם, המצביע על סכנה לציבור שלא ניתן לשלול באמצעות חלופת מעצר. השיחות, יחד עם התנהלות המשיבים ודברי מודיע, סיפקו ראיות חזקות לכאורה לאשמתם. השופט ציין כי עבירות סמים הן עבירות סמים חמורות ביותר, וההנחה היא כי יש לעצור נאשמים בעבירות מסוג זה עד תום ההליכים. המשיבים לא הצליחו להפריך חזקה זו. בנוסף, אחד המשיבים תקף שוטר וניסה להימלט, דבר המצדיק עוד יותר את מעצרו. השופט הגיע למסקנה כי מעשיהם של המשיבים מהווים סכנה ממשית לחברה, ושחרורם לא היה מקל במידה מספקת על סכנה זו, ולפיכך החזקתם במעצר עד תום המשפט הייתה דרך הפעולה הראויה.