רע"א 2086/11

תקציר

פסק הדין המדובר קשור לבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. החלטת בית המשפט המחוזי הורתה כי עדותן המוקדמת של שתי המבקשות, אזרחית צ'ילה בת 91 ובתה בת ה-85, שתיהן יורשות נכס בישראל, תיערך בישראל. המבקשים ביקשו כי גביית העדות באמצעות וידאו קונפרנס או בצ'ילה בשל גילם המתקדם ומצבם הרפואי שהקשה על הנסיעה לישראל. התשובה הגיעה מעורך דין שמונה למנהל הנכסים שבבעלות המבקשים בישראל. בית המשפט נעתר לבקשה לערוך את העדות בצ'ילה, אך לאחר שהתברר כי האישורים הרפואיים שסיפקו המבקשים היו חתומים על ידי רופא שהוא בנו של מבקש אחר, נשקלה ההחלטה מחדש. בעקבות זאת הציגו המבקשים אישורים רפואיים חדשים וביקשו לבחון מחדש את ההחלטה, שנדחתה בשל אי זמינותם של הרופאים לחקירה בישראל. בקשת רשות הערעור לבית המשפט העליון התבססה על היעדר תצהיר התומך בטענות המבקשים ואי ביסוס תשתית עובדתית לחוסר יכולתם להעיד בישראל. משכך, הבקשה נדחתה, והמבקשים חויבו לשלם למשיב שכר טרחת עורך דין בסך 20,000 ₪. פסק הדין, שניתן ביום 8.2.2012, הדגיש את חשיבותו של תצהיר אישי לבקשות מסוג זה, במיוחד כאשר מבקשים חריגה מההופעה הרגילה בבית המשפט לצורך מתן עדות.