ת"א 47896-11-21

תקציר

פסק דין זה עוסק בתביעת נזיקין לפי חוק איסור לשון הרע וחוק הגנת הפרטיות. התובעות בתיק זה הן אם ובתה הקטינה. הם הזמינו מונית דרך אפליקציה אך ביטלו את ההזמנה לאחר שגילו שהנהג ערבי. לאחר מכן הם סימנו מונית אחרת, מבלי לדעת שהיא נהוגה על ידי אותו נהג. האם העירה לו הערה גזענית, אותה צילם באמצעות מצלמה שהותקנה במונית. הנהג, הנאשם הראשון, שיתף את הסרטון בפייסבוק, שהפך ויראלי. גם כלי תקשורת שונים פרסמו כתבות על האירוע, בהם ערוץ 13, שפרסם ידיעה על כך, ו-וואלה!, שפרסם מאמר דעה. האם והבת טענו כי מעשיהן של הנתבעים מהווים לשון הרע ופגיעה בפרטיות, וגרמו לבת להשפלות והטרדות מצד חבריה לכיתה. הם דרשו פיצויים בסך 150 אלף שקל. עם זאת, השופט פסק לטובת הנתבעים, וקבע כי הם פעלו בתום לב וכי מעשיהם מוגנים על פי חוק איסור לשון הרע וחוק הגנת הפרטיות. השופט ציין כי דבריה של האם נאמרו ברשות הרבים ועוררו שיח ציבורי לגיטימי, ולכלי התקשורת יש זכות לסקר את הסיפור ולהביע דעה לגביו. יתר על כן, השופט ציין כי על המונית הוצבה מצלמה מותקנת, כלומר האם והבת הסכימו להצטלם. השופט הדגיש גם את תפקידן של הרשתות החברתיות בהפצת מידע במהירות ואת השיח הציבורי החיובי שעורר הסרטון. בנוסף, קבעה השופטת כי הנתבעים לא השמיצו את התובעים במכוון ולא הציגו אותם באור שלילי. השופטת פסקה לבת פיצוי מינימלי של 3,000 שקל בגין הפגיעה בפרטיותה, שכן פניה לא טושטשו בחלק מהפרסומים, אך התביעה העיקרית נדחתה. התובעים חויבו לשלם לנתבעים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בסך 40,000 ₪.