ע"א 68/89

תקציר

פסק הדין דוחה את הערעור על יסוד נימוק אחד שהעלה המשיב מס' 1. כלומר, סעיף 15 לחוק ההתיישנות קובע כי אם תביעה נדחית באופן שלא יימנע מהתובע להגיש תובענה חדשה מאותה עילה, אזי תקופת ההתיישנות לא תיספר בזמן שבין הגשת התביעה לדחייתה. דעת הרוב גורסת כי למונח "נדחה" בסעיף זה יש משמעות רחבה יותר מכפי שנראה בתחילה, והוא אינו מוגבל לפרשנות המצמצמת הניתנת בתקנות סדר הדין האזרחי. במקום זאת, הוא כולל מקרים שבהם הפעולה מסתיימת בהחלטת בית משפט, כגון המקרה הנוכחי. מאחר שתכלית החקיקה היא להבטיח כי הצדדים לא יועמדו במצב גרוע יותר מאשר אילו הוגשה התביעה בתוך תקופת ההתיישנות, פירוש הסעיף כך אינו חורג מכוונתו של המחוקק. לפיכך, הערעור נדחה, והמערערת נדרשת לשלם לכל אחד מהמשיבים 3,000 ₪ שכר טרחת עורך דין, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד פסק הדין. השופטים מ' בייסקי וא' גולדברג מסכימים עם פסק דין זה.