בש"פ 256/11

תקציר

המשיב, בן למשפחה חרדית, מואשם בביצוע עבירות מין ואלימות כלפי אחיותיו הצעירות לאורך השנים. הוא מואשם באונס, מעשה סדום ומעשה מגונה באחותו מ', שהייתה כבת 8.5, ובניסיון לבצע מעשים מגונים באחותו ח', שהייתה כבת 13.5, בין השנים 2008 ל-2009. כתב האישום תוקן במסגרת הסדר טיעון, אך המשיב חזר בו מהודאתו. המדינה ביקשה להאריך את מעצרו עד תום ההליכים, ובית המשפט נעתר לכך בשל חומרת מעשיו והסכנה הנשקפת ממנו. החלטה זו נשקלה מחדש מספר פעמים, תוך הארכת מעצרו של המשיב, בעיקר בשל המסוכנות הנשקפת ממנו ושיבוש הליכי משפט. בתקופה זו הוגשו נגדו כתבי אישום נוספים בגין עבירות איומים. הבקשה השמינית להארכת מעצרו של המשיב התבססה על חומרת העבירות ומסוכנותו לציבור. המשיב טען כי תקופת מעצרו הארוכה, יחד עם מעמדו הקטין בעת ביצוע העבירות, מצדיקים את שחרורו. לאחר ששקל את הבקשה, הורה בית המשפט על הארכת מעצרו של המשיב ב-45 יום נוספים, תוך מתן צו סימולטני לתסקיר שירות המבחן לנוער בדבר אפשרות להסדר מעצר חלופי. את הדו"ח יש להגיש לבית המשפט המחוזי להחלטה בדבר שחרורו של המשיב למעצר חלופי לפני תום תקופת ההארכה. בית המשפט הדגיש את התמונה העגומה של עבירות המשיב, את מסוכנותו לחברה ואת ההשפעה השלילית הפוטנציאלית של מעצר ממושך על שלומו, במיוחד נוכח מעמדו הקטין. המועדים הקבועים לדיונים, שנקבעו לאפריל 2011, השפיעו אף הם על ההחלטה והצביעו על כך שלא ניתן להאריך את המעצר ללא הגבלת זמן.