ת"א 8494/06

תקציר

התובעים, תושבי ירושלים, טענו כי רכשו נכס בכפר בית צפאפא בשנת 1966, וביקשו מבית המשפט להכריז עליהם כבעלים החוקיים. הנכס המדובר נרשם על שם הנתבעת. התובעים לא הצליחו להביא כל ראיה משכנעת לכך שהם אכן רכשו את הנכס. המסמך שסיפקו כהוכחת רכישה, שהיה אמור להיות הסכם חתום, נמצא מזויף על ידי שני מומחים שונים. יתר על כן, עדויות התובעים לא היו עקביות וסתרו זו את זו בכמה נקודות מכריעות, מה שהוביל את השופט לקבוע שהן אינן אמינות. כך למשל, התובעים טענו כי הם מתגוררים בנכס משנת 1966, אך בתצלומי אוויר של הנכס לא נראו סימני פעילות אנושית עד אמצע שנות ה-80. בנוסף, התובעים לא שילמו מיסים על הנכס עד שנת 1990, מה שמעיד עוד יותר כי לא התגוררו בו לפני מועד זה. נמצא כי הנתבע, שרכש את הנכס בשנת 1988, פעל בתום לב ושילם תמורה בגין הנכס. לפיכך, פסק השופט לטובת הנתבע, דחה את תביעת התובעים והורה להם לכסות את הוצאות המשפט, שכר טרחת עורך הדין והוצאות המשפט של הנתבע, בסך 50,000 ₪ בתוספת מע"מ בתוך 30 יום.