עב"ל 1012/00
פסק-דין עבודה אזורי ירושלים
תקציר
בית הדין האזורי בתל אביב דחה את טענת המערער כי פגיעת כתפו הייתה פגיעה בעבודה עקב מיקרוטראומה, החלטה שהתקבלה בערעור. למערער הייתה קריירה ארוכה שכללה משימות פיזיות תובעניות כמכונאי, שכללו הרמת חלקי משאיות כבדות ועבודה בבניין מגיל צעיר. למרות שחווה כאבים בכתף ובסופו של דבר לא היה מסוגל לעבוד, בית המשפט מצא כי עבודתו לא כללה תנועות חוזרות ונשנות מהסוג הנדרש לביסוס טענת מיקרוטראומה. המערער טען למינוי מומחה רפואי, וטען כי משימותיו המגוונות חוזרות על עצמן עד כדי גרימת נזק. עם זאת, המשיב טען כי העבודה חסרה את האופי החוזר הנדרש על פי תיאוריית המיקרוטראומה. בית הדין לערעורים אישר את החלטת הערכאה הנמוכה יותר, והסכים כי משימותיו של המערער כללו מגוון תנועות ולא חזרה מתמשכת על פעולות דומות, ובכך לא עמד בתנאי של מיקרוטראומה. בית המשפט הציע כי הרחבת הדוקטרינה כך שתכלול משימות מגוונות תרחיב באופן לא ראוי את היקף תביעות המיקרוטראומה, והמליץ במקום זאת על שינוי חקיקתי כך שיתייחס לתביעות בגין מחלות מקצוע בשיטת "הגדרת סיכון". כתוצאה מכך, הערעור נדחה ללא הוצאות.
עב"ל 1012/00 אלי שבח נ' המוסד לביטוח לאומי, עבודה אזורי (28.7.2002)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.