עע"מ 452/21

תקציר

פסק הדין מתייחס לעתירה הנוגעת לחשיפת תמלילים מישיבות ממשלה, בפרט כאלה שהתקיימו בתקופת משבר הקורונה, ובוחן את ההשלכות הרחבות יותר של החיסיון בישיבות מסוג זה. בית המשפט הדגיש כי הדיון לא הצטמצם לקורונה, אלא בחן מדיניות ארוכת שנים בנוגע לסודיות דיוני הממשלה. ההערכה התמקדה בשאלה האם תקנות בדבר חיסיון פרוטוקולים של ישיבות מתיישבות עם חוק יסוד: הממשלה. על פי חוק היסוד, דיוני הממשלה והחלטותיה בנושאים כמו ביטחון המדינה ויחסי החוץ הם חסויים, אם כי הממשלה יכולה להחליט לשמור על סודיות דיונים מסוימים. בית המשפט קבע כי התקנות, לרבות סעיפים 14 ו-71, הקובעות את סודיות התמלילים כ"סודי ביותר", עולות בקנה אחד עם חוק היסוד. פסק הדין הדגיש את החשיבות של מתן אפשרות לשרים להתבטא בחופשיות במהלך ישיבות ללא לחץ ציבורי, בהתאם לעקרון האחריות השלטונית המשותפת. בית המשפט קבע כי חשיפת תמלילים כאלה, גם בנוגע למשבר הקורונה, עלולה לפגוע במשילות אפקטיבית על ידי יצירת "אפקט מצנן" על דיונים פתוחים. צוין כי בעוד שחומרים רבים מישיבות אלה אינם סודיים ונשמרת שקיפות ציבורית, התמלילים המלאים נותרים חסויים כדי לשמור על איכות קבלת ההחלטות של הממשלה. כתוצאה מכך, נדחתה העתירה לחשיפת פרוטוקולי ישיבות הקורונה, בנימוק שהדבר יערער את כללי החיסיון ויפגע במשילות. חוק חופש המידע והוראות בתקנות הממשלה הוזכרו כדי לתמוך בהחלטה, ובסופו של דבר הגיעו למסקנה כי סודיות התמלילים היא הוראת חקיקה הכרחית להבטחת תקינות הדיונים הפנימיים של הממשלה.