ה"פ 12029-09-11

תקציר

פסק הדין דן בתחולתו של סעיף 8 לפקודת הקרקעות, המאפשר ליועץ המשפטי לממשלה להגיש בקשה לצו תפיסת חזקה במקרקעין אם הבעלים מסרבים לאפשר לשר האוצר לרכוש אותם. על בית המשפט לתת צו כזה אם מתקיימים תנאים מסוימים, דהיינו, פרסום הודעות ברשומות בדבר הכוונה להפקיע את הקרקע ומסירת החזקה בה, פקיעת המועד להחזקה וסירוב הבעלים לפנות את הקרקע. פסק הדין מסכם את הפסיקה בדבר גבולות הדיון בבקשה לפי סעיף 8, הקובעת כי ההליך נועד להיות מהיר ואין לדון בטענות נגד חוקיות ההפקעה עצמה, אם כי ניתן לשקול פגמים מהותיים במקרים חריגים. ארבעת תנאי התפיסה לפי סעיף 8 התקיימו במקרה זה, אך המשיבים טענו כי נפלו פגמים בהפקעה או בביצועה, וביקשו פיצויים ו/או דיור זמני. בית המשפט בחן כל אחת מהטענות הללו. אשר לצורך במקרקעין, קיבל בית המשפט את עמדת המבקש כי קיים צורך ציבורי דחוף בהפקעה, וכי המשיבים לא הציגו ראיות מספיקות לסתור זאת. עוד קבע בית המשפט כי טענות בדבר מידתיות ההפקעה והחלופות לה אינן ראויות לדיון במסגרת סעיף 8. זאת ועוד, נדחתה הטענה כי יש לבטל את ההפקעה מחמת שיהוי בביצוע, הן משום שטענה זו אינה שייכת להליך מסוג זה והן משום שהראיות לא תמכו בעמדת המשיבים. עוד קבע בית המשפט כי פיצוי אינו תנאי לתפיסת הקרקע, וכי יש לדון בכך, אם בכלל, בהליכים נפרדים. אשר לבקשה לדיור ארעי, הגיע בית המשפט למסקנה כי אין די בראיות שהוצגו כדי לקבוע את זכויות הפרט של המשיבים לדיור זה, וכי יש להותיר שאלה זו למועד אחר. לבסוף, נצטווה המבקש לספק למשיבים דיור חלופי או לפעול לקבלת הכרעה שיפוטית בדבר אי זכאותם של המשיבים לדיור כאמור, וכל צד חויב לשאת בהוצאותיו.