בג"צ 416/76

תקציר

בג"ץ פסק בתיק של לול במושב עין גנים, שהפך לשימוש חורג במסגרת תוכנית עיר חדשה ששינתה את השטח מחקלאות למגורים. העותר טען כי אין לראות בשימוש שלו בקרקע חריגה, שכן הוועדה המקומית לא הכינה רשימת שימושים חורגים ולא הקצתה להם תקופה מקסימלית. עם זאת, בית המשפט קבע כי על פי ההגדרה החד משמעית של "שימוש חורג" בחוק התכנון והבניה, כל שימוש שאינו מותר בתכנית חדשה החלה על האתר הופך מיד לשימוש חורג. בית המשפט מתח ביקורת על המצב הנוכחי, שעלול להפוך בן לילה אזרחים שומרי חוק לעבריינים, והכיר בצורך בהוראות מעבר בתוכניות חדשות לטיפול בסוגיה זו. הודגש כי ההסדר הקיים לפי סעיף 178 לחוק התכנון והבניה אינו מספיק, שכן הוא מחייב הליך מנהלי ממושך. השופטים הציעו למחוקק לתקן את החוק כך שיקבע תקופת מעבר סבירה, שבמהלכה ניתן יהיה להמשיך שימושים קודמים כחוק ללא צורך בהיתר מיוחד. הם הורו לוועדה המקומית לתכנון ובנייה בפתח תקווה לפתוח בהליכים לפי פרק ז' לחוק התכנון והבניה, שיאפשרו את המשך השימוש החורג של העותרת עד שתיקבע תקופה מקסימלית לשימוש כאמור. עוד נקבע בהחלטה כי ראש העיר יוכל לדון בנפרד בסוגיית המטרד התברואתי שנגרם מהלול. לבסוף חויבו המשיבים לכסות את הוצאותיו של העותר.