ת"א 36852-03-16

תקציר

בית המשפט דן במעמדו של מומחה שמונה על ידי בית המשפט ובמשקל שניתן לחוות דעתם. לאחר מכן, הוא מתייחס למספר תביעות הקשורות לפיצויים המגיעים לתובעים עקב הפקעת אדמותיהם בעקבות שינוי ייעוד. ראשית, בית המשפט דוחה את טענת הנתבע כי אין לפצות את התובעים בגין ההפקעה, שכן שווי הקרקע מוערך כ-"0". בית המשפט מקבל את הסברו של המומחה, כי הליך הפיצוי מתרחש בשני שלבים נפרדים וכי שווי הקרקע בשלב הראשון אינו קובע את שוויה בשלב השני. לאחר מכן, בית המשפט דן בשאלה האם התובעים זכאים לפיצוי בגין ירידת ערך הקרקע שלהם כתוצאה מתכנית שנייה. מסקנתה היא כי מאחר שהתובעים לא הגישו תביעה בתוך שלוש השנים שנקבעו ולא ביררו את העובדות הרלוונטיות, לא ניתן לקבל את תביעתם לפיצוי נוסף. בית המשפט בוחן גם האם יש להתחשב בפוטנציאל לשינוי הייעוד בעת קביעת שווי הקרקע ומוצא כי המומחה כבר שקל זאת בדרכו בעסקאות השוואה. לבסוף, בית המשפט מתייחס להצעת המומחה לנכות סכום מסוים מפיצויי ההפקעה שנכללו לכאורה בשומה קודמת ומסרב בנימוק שהדבר חורג מסמכותו של המומחה וכי שני שלבי הפיצוי נפרדים. בהתבסס על האמור לעיל, בית המשפט מורה לנתבעת לשלם לתובעים סך של 105,000 ₪ כפיצויי הפקעה, בצירוף ריבית, הוצאות משפט ושכ"ט עורך דין.