ע"ע 337/06

תקציר

במקרה שנדון בפני בית הדין האזורי בנצרת, הסוגיה המרכזית נסובה סביב השאלה האם התקיימו יחסי עובד מעביד בין מר נחום פאבר, בעל עסק לתעודות, לבין מר עודד מנור, מרצה לכלכלה. מנור העביר הרצאות בעסק של פאבר בשתי תקופות נפרדות, ובתחילה דחה בית המשפט את תביעותיו של מנור לזכויות בעבודה בתקופה הראשונה (1994-1998), אך קיבל את תביעתו לשכר שלא שולם בתקופה השנייה (2001). עם זאת, בית הדין קבע כי לא התקיימו יחסי עובד-מעביד, בהתבסס בעיקר על מבחן השילוב, שאותו מצא מתקיים באופן חלקי בלבד. מנור הגיש ערעור, בטענה שהוא אכן עובד תחת פאבר, והצביע על גורמים כמו שליטתו של פאבר בתוכנית הלימודים והאופי המתמשך, אם כי הגמיש, של מעורבותו. פאבר ערער גם הוא, תמך בפסק הדין הראשוני אך ערער על הצו שיחייב את מנור לשלם את שכרו עבור התקופה השנייה, שאותה ראה כחריגה מסמכות שיפוטית מאחר שבית הדין קבע כי לא קיימים יחסי עבודה. בערעור, בית המשפט העליון בחן מחדש את מבחני השילוב והמשניות והגיע למסקנה כי מתקיימים היבטים חיוביים ושליליים כאחד, ובכך הכיר ביחסי עובד-מעביד. ההחלטה השאירה בצד את ממצאי הערכאה הנמוכה יותר בדבר היעדר קשר כזה, אך שמרה על שיקול הדעת של הוצאות המשפט שנפסקו במקור. בעקבות זאת, הוחזר התיק לבית הדין האזורי לדיון בזכויותיו התעסוקתיות של מנור ובתביעותיו כעובד בשתי התקופות. ערעורו של מנור התקבל, וערעורו של פאבר נדחה על הסף, עם פסיקת שכר טרחת עורך דין נוספת למנור.