ה"פ 1767/09

תקציר

פסק הדין דן ביכולת אכיפתו של חוזה בדין הישראלי ובחריגים לאי אכיפה כמפורט בסעיף 3 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970. החריגים מסייגים את הזכות לאכיפה בנסיבות מיוחדות וחריגות. המקרה שלפנינו עוסק בחוזה להעברת זכויות במקרקעין בין יסעור לכלל, שלא קוים במועד המוסכם. לעיכוב השלכות ניכרות, שכן הוא עולה בקנה אחד עם אימוץ החלטה 1062, המציבה דרישות חדשות להעברת הזכויות בקרקע. אכיפת החוזה מסובכת בשל עמדת המינהל הישראלי לפיה על ההעברה להתאים להחלטה 1062. בית המשפט מכיר בכך שבעוד שהחוזה עומד בפני קשיים מעשיים, הוא אינו בלתי אפשרי לביצוע, ולכן ראוי לאכיפה. עם זאת, השופט קובע כי להורות לכלל לחתום על שטרי ההעברה מבלי להבטיח את אכיפת חובתו של יסעור להעביר את הזכויות במקרקעין במועד יהיה בלתי צודק. לפיכך, בית המשפט מעניק את אכיפת החוזה אך מתנה אותו בקיום התחייבויות על ידי שני הצדדים. באופן ספציפי, על כלל ואזורים לחתום על שטרי ההעברה בתוספת, בתנאי שתביעה שהם מגישים נגד המינהל תצליח, ותקבע כי החלטה 1062 אינה חלה, או שיינתן פסק דין שיאסור לא הפרה את תנאי הסכם המכר לגבי מועד ההעברה. בנוסף, בית המשפט מוציא פסק דין הצהרתי בעניין אגרות בנייה והיתרים, ונותן היתר לחלוקת מקרקעין כבקשת התובעים. יש לציין כי כל צד אחראי להוצאותיו שלו, המשקפות את מורכבות התיק.