בש"פ 8099/06

תקציר

הכרעת הדין עניינה בערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לעצור את המערער, שהואשם בתקיפת אחיינו בן הארבע, עד תום ההליכים. בית המשפט המחוזי הורה תחילה על הכנת תסקיר מעצר, אשר המליץ לשחרר את המערער למעצר בית בבית הוריו. אולם, המדינה ערערה על החלטה זו, ובית המשפט הורה על מעצרו של המערער. לאחר מכן ביקש המערער מבית המשפט המחוזי לשקול מחדש את צו המעצר, תוך הגשת חוות דעת פסיכולוגית שהעריכה את מסוכנותו לחברה כנמוכה והמליצה על טיפול פסיכולוגי מיידי. בית המשפט המחוזי הורה על תסקיר מעצר משלים, שהמליץ על שחרורו של המערער. עם זאת, בית המשפט המחוזי דחה את בקשת המערער, והוביל אותו לערער לערכאה גבוהה יותר. המערער טען כי היה על בית המשפט המחוזי לשקול לגופה של בקשתו, שכן נוצרו נסיבות חדשות. בית המשפט העליון הסכים כי יש לדון בבקשה לגופה, אך בסופו של דבר דחה את הערעור. הגם שהיו נסיבות שהפחיתו את מסוכנותו של המערער, לרבות גילו הצעיר, עברו הנקי ואופייה הלא מקרי של התקיפה הנטענת, הגיע בית המשפט למסקנה כי הנתונים החדשים בדו"ח המשלים אינם מהווים עילה מספקת לעיון חוזר. זאת ועוד, חלופת המעצר המוצעת, שעניינה החזרת המערער לבית שבו ביצע לכאורה את העבירה, לא שללה את מסוכנותו, במיוחד נוכח היעדר תכנית טיפול קונקרטית. עם זאת, בית המשפט הותיר מקום למערער להציע חלופת מעצר אחרת, הכוללת אלמנטים כגון מעצר בית מלא מחוץ למקום מגוריו, פיקוח מתמיד, הפקדה כספית ותכנית טיפולית קונקרטית. אם יציג המערער חלופה כזו, המספקת את שירות המבחן, יהיה לבית המשפט המחוזי שיקול דעת לשחררו. עד אז, יישאר המערער במעצר.