ע"א 673/95

תקציר

פסק הדין הנדון הוא דחיית ערעור על שני שיקים בסך 67,500 ₪, אשר חתימתם הייתה שנויה במחלוקת על ידי המערערת. בית משפט קמא פסק תחילה לטובת המשיב, שביקש לבצע את השיקים. המערער טען כי החתימות על שני השיקים זויפו על ידי בנו והציג חוות דעת של גרפולוג התומכת בטענה זו. עם זאת, בית משפט קמא התייחס באופן ביקורתי לעדותו של המערער ושל הגרפלוג, וציין כי המערער הצהיר בעבר כי השתמש תמיד בחתימה אחת, דבר שסותר מאוחר יותר בראיות שהראו כי השתמש במספר חתימות. בית המשפט שמע גם עדות מפי עד מהימן מטעם המשיב, שאישר את נטייתו של המערער לחתום על שיקים שונים, אם כי לא יכול היה לאשר את חתימת המערער על השיקים שבמחלוקת. בדחיית הערעור הסכימו השופטים עם המשיב כי נטל ההוכחה מוטל על המערער להוכיח כי החתימות זויפו. עוד ציינו, כי ללא קשר לנטל ההוכחה לטעות, מסקנתו של בית משפט קמא הייתה נכונה על יסוד השוואת חתימות המערער שאינן שנויות במחלוקת לבין החתימות על השיקים. יתר על כן, השופטים מצאו את עדויות המערער והגרפולוג חסרות מהימנות. השופטים הדגישו כי בכל מקרה, התוצאה לא הייתה משתנה ללא נטל ההוכחה לטעות. לבסוף חויב המערער בתשלום הוצאות משפט ושכ"ט עורך דין בסך 8,000 ₪, בתוספת מע"מ, הפרשי הצמדה וריבית. החלטה זו התקבלה למרות פשיטת הרגל של המערערת, שכן זכות הערעור לא נחשבה לנכס שהוקנה לנאמן.