ע"א 3724/22

תקציר

בפסק הדין בחן בית הדין לערעורים את הערעור והחליט לדחות אותו לפי תקנה 148(ב) לתקנות. בית המשפט לא מצא עילה להפוך את ממצאיו העובדתיים או את מסקנותיו המשפטיות של בית משפט קמא, והגיע למסקנה כי לא נפלה טעות בדין. בית משפט קמא ניתח ביסודיות את הסדרי ההסכמה והגישור בין הצדדים, בהתחשב בלשונם, נסיבותיהם ותכליותיהם של ההסכמים. שני הצדדים, מנוסים ובעלי ידע משפטי, היו מיוצגים על ידי עורכי דין מיומנים. הסכם הגישור, שנחתם בין הצדדים, באי כוחם ומגשר, לא היה סתמי ושני הצדדים היו מודעים היטב לפרטיו. בית המשפט הכיר בתחושת אי הנעימות ביחסי הגומלין של המשיבים עם העירייה, אך אישר את החלטת בית משפט קמא ודחה את טענות המערערים לחוסר הגינות בהליך. פסק הדין התבסס על תשתית ראייתית מוצקה ועדויות ישירות, כאשר בית המשפט המחוזי הקפיד על הגינות. בעיקרו של דבר, הערעור נדחה משום שהמערערים לא פעלו בתום לב, כנדרש בדיני החוזים. באשר להוצאות, שקל בית המשפט את ההליכים ואת התנהלות המערערים, והחליט כי עליהם לשלם למשיבים הוצאות בסך 20,000 ₪. פסק הדין אושר על ידי הנשיאה א' חיות והשופטת א' ברון, ואישר את ההחלטה שהתקבלה ביום 14.3.2023.