מ. מקרקעין 27/21

תקציר

פסק הדין דן בסמכות ובסמכות לדון בתביעה בדבר זכויותיהם וחובותיהם של בעלי דירות בבית שאינו רשום כבית משותף. הכלל הוא כי בית המשפט ישתמש בסמכותו להורות על מחיקת תביעה רק במקרים חריגים בהם אין אפשרות לבירור המזכה את התובע בסעד. פסק הדין מדגיש כי למפקח על רישום המקרקעין סמכות מהותית לדון בתביעה, שכן מדובר בסכסוך בין בעלי דירות בבית משותף לא רשום לגבי זכויותיהם וחובותיהם על פי התקנות. בית המשפט מתייחס גם לטענות בדבר היעדר יריבות והיעדר סמכות מהותית, ומדגיש כי בקשת התובע לפינוי צינור ביוב שהותקן בדירתם ובדירה בבעלות משותפת מצויה בסמכותו של הממונה. כמו כן, היא דוחה את טענת הנתבעים כי תקופת ההתיישנות חלה על עוולת הסגת הגבול, ומסבירה כי מקרקעין מוסדרים פטורים מתקופת ההתיישנות. בנוסף, פסק הדין דן במושג השיהוי וקובע כי אין הצדקה לתביעה לסילוק על הסף בעילות אלה. בית המשפט מסיים בכך שהוא דוחה את הבקשות לדחיית התביעה ומורה לצדדים להגיש שאלות לעיון מומחה לצורך הכרעה בתיק.