ת"א 26065-12-20

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לבקשה להצגת ראיות נוספות בתיק הנוגע לקביעת דרגת נכותו של תובע שנגרמה כתוצאה מתאונה. על פי החוק, בית המשפט רשאי להיעתר לבקשה כזו אם קיימים טעמים מיוחדים לכך, והפסיקה הנוכחית גורסת כי הדבר מוצדק רק בנסיבות חריגות. נסיבות אלה כוללות מצבים בהם נפל פגם בהליך הקודם, או כאשר קיימים טעמים עובדתיים כבדי משקל וחדשים שיש בהם כדי לשנות את התוצאה. על בית המשפט לאפשר הגשת ראיות כאשר נראה כי לוועדות הרלוונטיות לא הייתה גישה למידע חשוב. במקרה הספציפי הנדון, בית המשפט חושש כי לוועדה המחליטה על נכותו של התובע לא הייתה גישה למידע רלוונטי על ההיסטוריה הרפואית בנוגע לרמתו הנוירולוגית של התובע, ובפרט תלונות חוזרות ונשנות על כאבי גב המקרינים לרגל שמאל. בית המשפט מוצא צדק בטענה כי ייתכן שהחלטת הוועדה לא התייחסה לכל ההיסטוריה הרפואית, שכן אין אזכור לתלונות קודמות בדו"ח הוועדה, והתובע הכחיש כל כאב דומה קודם. הדבר מעורר ספקות של ממש לגבי שלמות המסמכים הרפואיים שהוצגו בפני הוועדה. משכך, מחליט בית המשפט כי יש למנות מומחה נוירולוגי שיבחן את מכלול המסמכים ויקבע את הקשר הסיבתי בין התאונה לבין מצבו של התובע. ההחלטה מתקבלת למען הצדק, ומצופה משני הצדדים להתנהל ביעילות ובתום לב במסירת המידע הדרוש. היעדר צו בנוגע לעלויות מצביע על כך שכל צד יישא בהוצאותיו המשפטיות.