רע"פ 636/21

תקציר

הבקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז לוד בערעור אזרחי מס' 10530-10-20 נדחתה. המקרה המקורי עסק בהרשעת המבקש ביום 15.7.2019 בגין החזקת סמים שלא לשימוש עצמי, לפי סעיפים 7(א) ו-(ג) לפקודת הסמים המסוכנים. בעקבות הודאתו, הודה המבקש בהחזקת כ-760 גרם קנאביס ביום 26.1.2016. תסקיר מבחן הדגיש את עברו הפלילי, עקבות סמים שנמצאו בבדיקות שתן וחוסר נכונותו הראשוני לעסוק בטיפול. עם זאת, מאוחר יותר הוא התחייב לטיפול בהתמכרויות והפגין מאמץ גמילה חיובי. בית משפט השלום גזר עליו ארבעה חודשי עבודות שירות, שמונה חודשי מאסר על תנאי ומאסר על תנאי למשך שנה, תוך התחשבות בהודאתו, במאמצי השיקום שלו ובנסיבותיו האישיות. המבקש ערער על פסק דין זה, וטען כי הרף הנמוך יותר של שישה חודשי מאסר שקבע בית משפט השלום אינו ראוי וכי שיקומו צריך לגבור על שיקולי גמול והרתעה. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור וציין כי גזר הדין המקורי התחשב בכל השיקולים הנדרשים. בבקשת רשות הערעור נקבע כי הענישה לא חרגה באופן משמעותי מהמדיניות שנקבעה במקרים דומים, והאיזון בין צרכי השיקום לבין אמצעי הענישה נשמר בהתאם. משכך, הבקשה נדחתה, מבלי שזוהה עיוות דין, מה שמחזק את העובדה שהשיקום לבדו אינו שולל שיקולי ענישה אחרים.