ת"א 42394-03-16

תקציר

תיק בית המשפט נסוב סביב תביעה לפיצויים בגין מקרקעין שהופקעו על ידי הנתבעת, ועדה מקומית לתכנון ובניה, לצורכי ציבור. התובעים טענו כי השטח המופקע מהווה למעלה מ-40% מהקרקע המוחזקת, דבר המזכה אותם בפיצויים לפי פקודת הקרקעות. עם זאת, השופט פסק נגד התובעים וקבע כי הם לא הביאו ראיות מספיקות לכך שהשטח המופקע עלה על 40% מחזקתם במקרקעין, בין אם במסגרת ההפקעה הנוכחית ובין אם במצטבר עם קודמותיה. כמו כן, דחתה השופטת את טענתה החלופית של התובעת כי יש להחיל את פקודת הדרכים וקבעה את רף הפיצוי על 25%. השופט הדגיש כי חוק התכנון והבנייה, החל על המקרה הנוכחי, קובע באופן ברור רף של 40% לפטור מפיצויים ואין לעקוף אותו. בנוסף, מצאה השופטת כי חישוב הפיצוי של התובעת על בסיס שווי השכירות היה לקוי, שכן הוא לא הביא בחשבון את תקנות הבית המשותף המעניקות לדיירים גישה דרך החצר המופקעת. לבסוף, דחתה השופטת את תביעת הפיצויים, שכן התובעת לא פעלה במסגרת הפרוצדורלית הנדרשת, ולא פנתה קודם לכן לשר הרלוונטי. בסך הכל הורה השופט על מחיקת התביעה ופסק לנתבעים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.