ע"פ 1727/14

תקציר

בפסק דינו מיום 6.1.2015 נבחנה הרשעתו של המערער בהצתה, שאירעה בין יולי לאוקטובר 2012. למרות טענת המערער כי מצב פסיכוטי השפיע על מעשיו, בית המשפט לא מצא ראיות למחלת נפש במהלך ביצוע העבירות. התנהגותו, שכללה יצירת אליבי ומניפולציה של אדם אחר, עזוז, לביצוע ההצתה, העידה על מצב ברור ולא פסיכוטי. ערעורו של המערער בעניין האחריות נדחה בשל היעדר בעיות נפשיות בעת ביצוע העבירה. עם זאת, בית המשפט שקל הקלה בעונשו של המערער עקב התפרצות מחלת נפש, סכיזופרניה, לאחר המאסר. בית המשפט ציין כי למרות חשיבותו של עקרון הענישה האחידה, חלקו המסית של המערער בעבירה, היסטוריית האיומים ואי שיתוף הפעולה מצדיקים עונש חמור יותר בהשוואה לעזוז, שהודה באשמה. בית המשפט הכיר בחומרת ההצתה, אך ראה במצבו הנפשי של המערער גורם מקל, והפחית את עונשו מ-36 ל-30 חודשים. הומלץ כי המערער יעבור הערכה פסיכיאטרית טרם שחרורו לצורך בהתערבות רפואית לפי חוק טיפול בחולי נפש. ההחלטה, עליה הסכימו השופטים ש' ג'ובראן וא' חיות, הדגישה הן את חומרת העבירה והן את השיקול של בעיות נפשיות מתפתחות.