ע"פ 263/72

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על הרשעה בעבירות מס לפי פקודת מס הכנסה. המערער הורשע על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה בשלושה אישומים: מסירת הצהרת הון כוזבת במזיד בכוונה להתחמק ממס, השמטת הכנסה ללא הצדקה סבירה והשמטת הכנסה בזדון בכוונה להתחמק ממס. הוא נידון ל-18 חודשי מאסר וקנס של 200,000 שקל. הערעור לבית המשפט העליון עסק רק באישום הראשון ובחומרת העונשים. בית המשפט העליון קבע כי פקודת מס הכנסה יוצרת חזקה חלוטה לפיה מי שחתום על הצהרת הון יודע את תוכנה. טענת המערער כי חתם על ההצהרה בטעות זכתה להתעלמות, שכן נמצא כי ידע שההצהרה כוזבת וכי היא מסכלת את מטרתה. עוד נקבע כי התקיימה דרישת כוונת זדון וכוונה להתחמק ממס, כאמור בפקודה. עם זאת, עונש המאסר בגין האישום הראשון הופחת ל-12 חודשים, בהתחשב בקנס הגבוה שהוטל. לפיכך נדחה הערעור, למעט הפחתת תקופת המאסר.